כיצד נחסוך במס בצורה חוקית

איש העסקים רוברט קיואסקי, מחבר סדרת הספרים "אבא עשיר אבא עני" הציע דרך נוספת לחסוך ולהשקיע- במקום לנסות לצמצם הוצאות הוא הציע שנגדיל את ההכנסות שלנו- אם זה ע"י עבודה נוספת או פתיחת עסק מהצד, או השקעה במניות המניבות דיבידנדים או אג"ח המניב קופון, ובעיקר בנדל"ן המניב הכנסה משכירות.

אך ישנה הוצאה מרכזית בחיינו שאם נדע לחסוך בה ולצמצם אותה רמת החיים שלנו לא תיפגע אלא להפך- תשלומי המיסים שלנו.

אז אם אתם רוצים לשמור את הכסף שלכם אצלכם, במקום שילך למנסור עבאס/קצבאות לחרדים/ פנסיות של גנרלים וחברי ההסתדרות/פקידי המגזר הציבורי ישנן לא מעט דרכים חוקיות לעשת את זה:

1- שכירים רבים זכאים להטבות ונקודות זיכוי שאינם יודעים על קיומם, וכפועל יוצא מכך משלמים מס ביתר. תבדקו טוב אילו נקודות זיכוי מגיעות לכם.

2- בקשה להחזר מס- ביכולתכם להגיש בקשה על מנת לדרוש בחזרה את כספי המיסים שנוכו לכם ביתר. בדו"ח יכללו ההכנסות שלכם מעבודה וממקורות נוספים לצד כל הניכויים המגיעים לכם. אם אתם במעבר בין עבודות, חוויתם פיטורין, קבלת דמי אבטלה, עבודה במספר עבודות במקביל- כל אלו ייתכן ויזכו אתכם בהחזר מס.

3- אם אתם עצמאים ויש לכם עסק- תגישו הוצאות מוכרות- אלו הוצאות שמשמשות אותנו לצורך תפעול העסק- מסייעות בייצור הכנסה. קניות של חלב, קפה, דלק, ריהוט למשרד, החלק היחסי של חשבונות החשמל והמים, ישנן הוצאות רבות שלצערי עצמאים רבים [אחת מהן לקוחה שלי שהופתעה לגלות שקניות מסוימות בסופר וריהוט יכולים להיות הוצאה מוכרת] לא מודעים לכך שהן מאפשרות חיסכון במס.

4- הכסף בקרן הפנסיה שלנו שמופרש לפיצויי פיטורין (בדרך כלל שליש) פטור ממס בעת המשיכה. אם פוטרנו-ניתן למשוך את הפיצויים בפטור ממס.


5- בהפקדה לקרן ההשתלמות: יש פטור ממס רווחי הון על הרווחים שהצטברו בקרן- הן חלק העובד והן חלק המעסיק הפקדה של עד 18,480 ש"ח בשנה. עצמאים יכולים להפקיד עד 4.5 אחוז מהכנסתם לקרן וזה ייחשב הוצאה מוכרת.

6- קופת גמל להשקעה- אפשר להפקיד עד 70,913 ש"ח בשנה לקופת גמל להשקעה. שכאשר נגיע לפרישה נוכל למשך מהקופה כספים ללא תשלום מס הכנסה עליהם.

7- במכירת דירה ראשונה נקבל פטור ממס שבח, בהשכרת דירה בפחות מ כ- 5000 ש"ח נקבל פטור ממס הכנסה, וברכישת דירה ראשונה במחיר נמוך מ כ- 1.7 מיליון ש"ח נקבל פטור ממס רכישה.

8- אם מכרתי מניות ואג"ח בהפסד [הפסדתי בבורסה] נוצר לי "מגן מס" (בגובה 25% מההפסד), שניתן לקזז אותו מרווחים על ניירות ערך אחרים שמכרתי.


9- תרומות- הן לשכיר והן לעצמאי תרומה למלכ"ר מוכר מאפשרת ניכוי מס בגובה 35 אחוז מהתרומה. [עד 30 אחוז מהכנסת הנישום].

מתלבטים לגבי כדאיות כלכלית להקמת עסק חדש?
בעלי עסק קיים ומעוניינים בתכנית פיננסית שתאפשר לכם לשפר את הרווחיות ולצמוח?
שכירים וחושבים שאתם זכאים להחזר מס?
מעוניינים בתכנון פיננסי אישי שיאפשר לכם לחסוך במיסים, להשקיע ולצבור הון?
רוצים לבדוק כדאיות רכישה/השקעה בנדל"ן?

מוזמנים ליצור קשר דרך הלשונית "צור קשר" ונחזור אליכם

עקרונות הכלכלה והמיסוי- חשיבות הסחר החופשי למניעת אינפלציה

תעלומת הקפיטליזם"- חשיבות המינוף וההון

מדוע פיקוח מחירים מוביל למחסור? על חשיבותם של מחירים

מדוע פיקוח מחירים מוביל למחסור? על חשיבותם של מחירים

פעמים רבות נשמעת הטענה כי "יצרנים רודפי בצע מעלים מחירים ועושקים את ציבור הצרכנים" ועל כן הממשלה צריכה להתערב בשוק ולקבוע מחיר מפוקח. אותה דרישה סוציאליסטית לפיקוח מחירים שצצה בתקשורת ובציבור מעידה על חוסר הבנה כלכלית כיצד עובד מנגנון המחירים בשוק החופשי לצד קנאה, צרות עין, חתירה לכוח של בירוקרטים ופוליטיקאים, כמו גם בוז לחירות.

אם כן, כיצד עובד מנגנון המחירים בשוק תחרותי? אדם סמית [מייסד תורת הכלכלה] כתב בספרו המפורסם  "עושר העמים" ההסבר לכך. על פי סמית, "בכל רמה של פיתוח כלכלי, מחירה של סחורה משקף את העלות הממוצעת של כוח העבודה, את הרווח הממוצע על ההון [כסף שהופרש למטרות השקעה] ואת העלות הממוצעת שיש לשלם לבעלי קרקעות בעבור השימוש באדמתם".

הסבר: כאשר יזם פותח עסק לממכר סחורה מסוימת [לדוגמא פותח בר/מסעדה], עליו לקחת בחשבון את עלויות שכר העובדים שיעסיק, את עלויות חומרי הגלם, את עלות השכירות והארנונה, ואת עלויות הריבית והכסף שהושקע בהקמת העסק [עלויות הקמה כמו רכישת המבנים המלאי והמכונות, פרסום לצורך חדירה לשוק ועוד] שחלקו נלקח באשראי.

על היזם/היצרן/בעל העסק למכור את הכמות של המוצרים שהוא חוזה שיצליח למכור מעל מחיר מסוים על מנת שלאחר כל העלויות האלו יוותר לו רווח. עליו להיות מעל נקודת האיזון. הנקודה בה הכמות כפול המחיר שווה לעלויות הקבועות פלוס העלויות המשתנות.

סמית כינה את הנקודה הזאת "המחיר הטבעי"- המחיר הנמוך ביותר שבו אפשר לייצר את הסחורה הנ"ל מבלי להפסיד כסף. אך בעל העסק לא יכול להעלות את מחיר הסחורה מעל המחיר הטבעי באיזה גובה שירצה. "מחיר השוק" ייקבע על ידי היחס בין הכמות שכלל יצרני הסחורה מציעים [ההיצע] לבין הכמות שהצרכנים בעלי  יכולת מוכנים לשלם תמורתה [הביקוש].

כלומר, במידה ויצרנים בשוק תחרותי יעלו את מחיר המוצר משמעותית מעל למחיר הטבעי , ייכנס לשוק יזם [או מתחרה קיים] חדש שיבחין בכך ויציע את אותה הסחורה במחיר נמוך יותר מתוך חתירתו האישית לרווח. בנוסף לכך, הצרכנים ירכשו כמות נמוכה יותר מהסחורה במחיר גבוה ועלולים לעבור למוצרים אחרים. כאשר הביקוש ירד המחירים ירדו חזרה.

אותו מנגנון יפעל בכיוון ההפוך. כאשר המחיר שיסכימו הקונים לשלם יהיה נמוך מהמחיר הטבעי  [עקב רצונם לקנות בזול] היצע הסחורה יצטמצם עקב חוסר כדאיות כלכלית לעסקים לייצר אותה, ואו אז עקב צמצום ההיצע המחירים יעלו חזרה לסביבות המחיר הטבעי. כך עובד בהרמוניה מנגנון השוק החופשי, שמשפר את המצב הכלכלי של הכלל  מתוך חתירתו האישית לרווח של כל שחקן בשוק.

אך כאשר הממשלה מתערבת בשוק המנגנון משתבש. על פי הכלכלן זוכה פרס נובל פרידריך האייק, המחירים הנקבעים בשוק החופשי  הם אותות מה כדאי לייצר ומה לא כדאי לייצר, ומה שוויו הכלכלי של כל מוצר. לאף מתכנן מרכזי מטעם הממשלה לא יכול להיות הידע הזה.

כאשר הממשלה משבשת את האותות  וקובעת פיקח על המחיר, נוצר מחסור באותו מוצר. כך למשל פיקוח על שכר דירה עלול לצמצם השקעות בנדל"ן מצד הציבור עקב ירידה בכדאיות הכלכלית של השקעה בנדל"ן. הדבר עלול לגרום לבעלי הדירות לא להשקיע בתחזוקת הבתים, עקב הירידה בתשואה. הקבלנים והיזמים יבנו פחות דירות רגילות עקב הצמצום בביקוש לדירות כאלו ויעברו לבניית בתי מלון ובתי יוקרה שאינם מפוקחים. כתוצאה מכל אלו יתקבל מוצר ירוד [בתים לא מתוחזקים] שיש בו מחסור ואנשים רבים ימצאו עצמם ברחוב. זה מה שקרה בארה"ב ושבדיה.

גם בישראל ישנו פיקוח מחירים, למשל על הלחם ועל החלב. ואכן לעיתים יש מחסור במוצרים אלו. אם כן, כיצד חברת תנובה ממשיכה לייצר לנו חלב וחברת אנגל ממשיכה לייצר לנו לחם? התשובה היא היכולת של היצרנים להשפיע על הרגולטור.

מדוע שכר מינימום פוגע בחלשים

מדוע שכר מינימום פוגע בחלשים

כאשר אנו שומעים על תכניות להעלאת שכר המינימום, אנחנו חושבים שלכאורה הדבר ייטיב עם החלשים בחברה. העובדים המוחלשים ש"מנוצלים" על ידי המעסיקים "רודפי הבצע" יקבלו שכר גבוה יותר, רמת החיים תעלה, ונצמצם את העוני.

אך התוצאות של העלאת שכר מינימום שונות לחלוטין מהכוונות ופוגעות דווקא בשכבות החלשות. כיצד?

1-      על פי ההסבר של הכלכלן זוכה פרס נובל מילטון פרידמן, "המדינה יכולה לחייב שכר מינימום בחוק, אין היא יכולה לחייב מעסיקים להעסיק בשכר זה את כל העובדים שהועסקו בשכר מתחת המינימום". במילים אחרות- הדבר יוביל לפיטורי עובדים של העסקים על מנת להישאר רווחיים [עקב עלות העסקתם הגבוהה וההפסדים לעסק כתוצאה מכך] ולאבטלה.

2-      אפשרות נוספת שעומדת בפני בעלי העסקים במקום לפטר עובדים, תהיה להעלות את המחירים לצרכנים. כדי לשמור על רווחיות, עסק שהוצאות השכר שלו עולות עקב החוק יהיה חייב להגדיל את מחזור המכירות שלו אם ברצונו לשרוד ולפרנס את בעליו. עסק שלא יעלה מחירים במצב כזה מסתכן בהפסדים ופשיטת רגל.

3-      פגיעה בתחרות ובעסקים הקטנים- בשוק תחרותי [כמו לדוגמא ענפי המסעדנות והמלונאות] אלו שיתקשו לעמוד בהוצאות השכר המאמירות יהיו דווקא העסקים הקטנים, שבשוק תחרותי לא יוכלו להעלות את המחירים. מדוע? משום שלעסקים הגדולים ישנו יתרון לגודל, מה שיאפשר להם להעלות הוצאות שכר ולשמור על רמת המחירים שקדמה לשינויי השכר.

בדרך זו העסקים הקטנים יצאו מהשוק, וגם פחות עסקים קטנים חדשים ייפתחו. זאת משום שלאור מחירי המלאי והתשומות, עלויות ההוצאות הקבועות והעלייה בהוצאות השכר, תרד משמעותית הכדאיות הכלכלית לפתיחתם. לאחר יציאת השחקנים הקטנים מהשוק, אותם עסקים גדולים יוכלו להעלות מחירים לצרכנים מבלי לחשוש מתחרות.

4-      עלייה ביוקר המחייה ובאינפלציה-  על פי  ההסבר של הכלכלן זוכה פרס נטבל פרידריך האייק,  במצב של שכר מופרז שכופים ארגוני העובדים והממשלה [ואכן בישראל כאשר שכר המינימום עולה החברות הגדולות שעובדיהן מאוגדים בהסתדרות לא יכולות לפטר עובדים], על מנת לשמור על רווחיות החברות ולמנוע את קריסתן ואבטלה המונית, הבנק המרכזי יגדיל את כמות הכסף במשק.

הדפסת הכסף תביא לירידה בערכו של הכסף ולאינפלציה במשק [עליית מחירים כללית]. אינפלציה זו תשחק את ערך השכר של העובדים שעלה, ומאפשרת לעסקים הגדולים לשמור על רווחיותם. כמובן שבעקבותיה יוקר המחייה שלנו עולה ורמת החיים שלנו יורדת.

כמו כן, על מנת לבלום אינפלציה הבנק המרכזי יעלה את הריבית, מה שעלול להוביל לקריסת שוק המניות ולאבדן חסכונות של הציבור.

לסיכום, במילים אחרות, מי שנענש בעקבות העלייה בשכר המינימום הם לא בעלי העסקים הגדולים, אלא העובדים המפוטרים, בעלי העסקים הקטנים שסוגרים את שעריהם, והציבור הרחב שיוקר המחייה שלו מאמיר. מי שסובל הכי קשה מיוקר המזון והנדל"ן אלו השכבות החלשות שחוקי שכר המינימום באים לכאורה להגן עליהן.

החלשים נפגעים באופן נוסף. כאשר אין כדאיות כלכלית לפתיחת עסקים חדשים, ולציבור בעקבות האינפלציה יש פחות כסף פנוי לצריכת שירותים ומותרות, ישנם פחות מקומות עבודה במשק והסיכוי של אותם עובדים חלשים  למצוא עבודה פוחת משמעותית.

ואכן חוקי השכר הם אחת הסיבות ליוקר המחייה בישראל, לקושי לפתוח עסקים חדשים, לצבור הון ולהגיע לדירה, ולקושי של רבים ממשקי הבית והעסקים הקטנים "לגמור את החודש". כמו שנאמר- "הדרך לגיהנום כוונות טובות".

מדוע השקעות בבורסה ונדל"ן בחו"ל מסוכנות יותר?

מדוע השקעות בבורסה ונדל"ן בחו"ל מסוכנות יותר?

פעמים רבות אנו מקבלים פרסומות על חברות שמציעות השקעות נדל"ן בחו"ל או שאנו שומעים על חבר ש"עשה מכה" מהשקעה בשוק ההון האמריקאי. במובן מסוים אכן ניתן להשיג רווחי הון משמעותיים יותר מהשקעה במניות של חברות אמריקאיות משום שהבורסה האמריקאית מגוונת וגדולה, ומשום כך יהיה פשוט יותר למצוא שם חברות טובות, צומחות ויציבות פיננסית במחיר נמוך ביחס לשווי  כלכלי שלהן לעומת הבורסה הישראלית שבה למצוא חברות כאלו הנסחרות בחסר קשה בהרבה.

כמו כן, לצורך כניסה להשקעה בנדל"ן בארצות הברית ההון העצמי הדרוש הוא נמוך יחסית לעומת ההון העצמי הדרוש לרכישת דירה בארץ, התשואה השנתית על הכנסות משכירות עשויה להיות גבוהה יותר, עלות המשכנתא עשויה להיות נמוכה יותר ואף רווח ההון ממכירת הנכס עשוי להיות גבוה יותר.

אך אליה וקוץ בה, מדוע בכל זאת יותר בטוח להשקיע בשוק ההון ובנדל"ן בארץ? הסיבה לכך היא הפרשי שערי המטבע.

כידוע לכולנו, המטבע שבו אנו משתמשים בארץ הוא השקל, ובארה"ב המטבע הוא הדולר האמריקאי. כיצד נקבע הערך של השקל ביחס לדולר ושל הדולר ביחס לשקל? על מנת להבין זאת עלינו להבין את יסודות הכלכלה והמסחר הבינלאומי. כמו בכל שוק, גם בשוק המטבעות המחירים והשווי של כל מטבע נקבעים על פי הביקוש וההיצע. מטבע שש לו ביקוש גבוה, מחירו עולה, ולהפך.

לכן, במצב של עולם גלובלי שבו אנשים ומדינות בכל העולם סוחרים אלו עם אלו, מדינה שיש לה עודף יצוא [היא יותר מייצאת מאשר מייבאת], שווי המטבע שלה עולה. כיצד מדינה משיגה עודף יצוא? כל מדינה מייצאת מוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי [ולכן תושבי חו"ל יקנו אותם ממנה] ומייבאת מחו"ל מוצרים בהם אין לה יתרון יחסי [האירופים היפנים והקוריאנים מייצרים רכבים טוב ויעיל מאתנו ולכן ישראל מייבאת רכבים] וכך מדינה שישלה יתרונות יחסיים בשווקים חשובים משיגה עודף ייצוא.

לישראל יש עודף יצוא עקב היתרון היחסי שלנו בהייטק וטכנולוגיה, ומשום שגם בתחומים שבהם אין לנו יתרון כזה, כמו תעשייה, ייצור מלט וחקלאות ומזון, הממשלה מטילה מכסים וחסמים על היבוא שמקטינים אותו, במטרה להגן על הייצור המקומי. הדבר גורם לכך שבישראל יש עודף יוצא שמחזק את ערכו של השקל בשווקים הבינלאומיים. זוהי אחת הסיבות לירידות בשער הדולר.

כדי למתן ירידות אלו בשער הדולר בנק ישראל לעיתים קונה דולרים [מגדיל ביקוש לדולר] כדי לסייע ליצואנים. מדוע הוא עושה זאת? משום שמבחינת יצואנים ישראלים, שקונים סחורה בשקלים ומוכרים אותה בדולרים, דולר נמוך יביא להפסדים עצומים.  לכן התאחדות התעשיינים בישראל לוחצת באופן קבוע גם למכסים על יבוא וגם לקניית דולרים ע"י בנק ישראל. [אנחנו כציבור סובלים מכך פעמיים- גם יוקר מחיה בגלל המכסים וגם התייקרות היבוא בעקבות קניית הדולרים שמורידה חזרה את שווי השקל].

נחזור לעניינינו- בדומה לתנועות בצד הביקוש, גם התנועות בצד ההיצע משפיעות על ערכי המטבעות. מדינה שיש לה גירעון קבוע בתקציב וחובות לאומיים עולים ולא רוצה להעלות מיסים, תבחר בדרך של הדפסת כסף. ברגע שמדפיסים כסף יש עודף היצע במטבע שהודפס, המחירים עולים באותו משק הסובל מאינפלציה, וערכו של המטבע הנ"ל צונח. זה מה שקורה לוונצואלה.

בישראל שנכנסה למשבר הקורונה עם יחס חוב תוצר גבוה אך לא גבוה ביחס לארצות המערב, אמנם הממשלה מוציאה כספים יותר ממה שהיא מכניסה אך לא בוצעה הדפסת כסף [עוד לא הגיעו לצורך בכך בין היתר בזכות ההייטק]. לעומת זאת בארה"ב הבנק המרכזי [הפדרל ריזרב] במטרה להציל את שוק ההון האמריקאי מקריסה, הדפיס דולרים וקנה בהם מניות ואג"ח של חברות במטרה להעלות את שוויון בשוק ולהציל את הפנסיות והחסכונות של האמריקאים. מהלך זה גם הוא תרם לירידות בשער הדולר והתחזקות השקל.

כלומר ניתן לראות שהשקעה בנדל"ן ובבורסה בארה"ב היא ספקולציה כפולה ומכופלת- אנחנו צריכים "צירוף כוכבים" של שני דברים כדי להרוויח מהשקעות כאלו- גם שמחירי המניות שהשקענו בהן בדולרים יעלו יעלה  וגם שמחירי הנדל"ן בארה"ב בדולרים יעלו, ובמקביל שתהיה עלייה בשער הדולר או לפחות ששער הדולר לא ירד. חשוב גם לציין שבמקרה שמחיר מניה שהשקענו בה עלה מ500 דולר ל600 דולר נשלם  דולר25 מס רווחי הון על ה100  דולר ש"הרווחנו", גם אם במקביל ברמה הטוטאלית בהמרה לשקלים נצא מופסדים.

זו הסיבה שאני ממליץ ללכת על השקעות בארץ. לתת תחזית מדויקת על כלל השווקים ולדעת מה יחליטו גם נגיד בנק ישראל וגם נגיד הבנק האמריקאי, מה יהיו המכסים על יבוא הן בישראל והן בארה"ב, זוהי יומרה של עץ גבוה שגם אנשי עסקים דולים נפלו בה [אליעזר פישמן בהשקעה בלירה הטורקית ויצחק תשובה בהשקעה בנדל"ן באמריקה לדוגמא].

מעוניינים להשקיע בנדל"ן בארץ? מציע לכם בניית תחזית לדו"ח רווח והפסד ובדיקת כדאיות כלכלית להשקעת הנדל"ן שלכם תוך ליווי מלא [כולל איסוף מסמכים והתנהלות מול הבנקים] בבניית תמהיל המשכנתא הטוב ביותר עבורכם.

מעוניינים בתכנון פיננסי אישי שיגדיל את ההון שלכם? מציע לכם תכנית כלכלית לחיסכון-בניית תקציב חודשי/שנתי שיאפשר לכם להפריש כספים בצורה חכמה מתוך תחזית ההכנסות שלכם, לחסכונות והשקעות במסלולים השונים

מעוניינים להבין לעומק את ניתוח הדוחות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסה על מנת שתוכלו לסחור לבד בעצמכם? מציע לכם קורס אישי לניתוח דוחות כספיים- בסדרה של עשרה שיעורים אישיים של שעה וחצי פעם בשבוע תצאו עם ידע פיננסי מה צריך לבדוק על החברות בהן נבחר להשקיע וכיצד לעשות זאת

חיסכון, השקעות וריבית דריבית- חלק 3

חיסכון, השקעות וריבית דריבית -חלק שני

ריבית דריבית, חיסכון והשקעות- חלק 1

ריבית דריבית, חיסכון והשקעות- חלק 1

אחד ממושגי היסוד בהלוואות והשקעות הוא מושג הריבית. מהי ריבית? הסכום הנוסף שמשלם הלווה למלווה מעבר לסכום שהתקבל במקור בתור הלוואה (סכום הקרן]. לכן כאשר נבקש הלוואה מהבנק- לצורך קניית רכב, הקמת עסק או רכישת בית נשלם תוספת ריבית על ההלוואה. אחוז הריבית השנתית הוא האחוז מתוך הקרן שאותו נחזיר כתוספת ריבית בכל שנה. עלות ההלוואה היא סה"כ תשלומי תוספת הריבית שאנו משלמים לאורך תקופת ההלוואה.

השקעה היא תמונת המראה של ההלוואה- רק שבהשקעה אנחנו אלו שמלווים את הכסף ועל כן נרצה לקבל על כך ריבית- תשואה על ההשקעה. זוהי תמונת המצב בהשקעות בפיקדונות בנקאיים שבהם אנו מלווים כסף לבנק בתמורה לריבית[שעליהם כיום הריבית היא נמוכה עד אפסית]. על פי חוקי המדינה הלוואה בריבית מותרת אך ורק לבנקים ומוסדות פיננסים שקבלו לכך היתר, ועל כן הדרך היחידה שלנו לקבל ריבית מובטחת על כסף שאנו מלווים היא באמצעות הפיקדון.

מה מתרחש בהשקעה בשוק ההון?

אנו יכולים להשקיע במניות של חברות, שותפות בבעלות על החברה- שמזכה אותנו בדיבידנדים [חלוקת רווחים לבעלים המתרחשת מעת לעת] וברווח הון אם מחיר המניות בתיק ההשקעות שלנו עולה. התשואה השנתית היא אחוז רווח ההון ביחס לסכום אותו השקענו [הקרן]. רק שבניגוד להלוואה, כאן אף אחד לא מתחייב להחזיר לנו את הכסף. אם קנינו מניה שהמחיר שלה בבורסה ירד- אנו נפסיד.

אפיק השקעה נוסף בשוק ההון הוא אגרות חוב- כאשר אנו קונים איגרת חוב של חברה בבורסה אנו למעשה נותנים לחברה הלוואה בדומה להלוואה שהבנק נותן לנו. תמורת ההלוואה הזו החברה משלמת לנו תשלומי ריבית [כמפורט בשטר החוב-מסמך האג"ח] ואת הקרן בסוף חיי האיגרת. מדובר במוצר סחיר- את האג"ח ניתן למכור במידה ומחירה בבורסה עלה. על כן אג"ח נחשב בטוח יותר ממניות, אם מחיר האג"ח ירד נוכל להחזיק בו עד סוף חיי האיגרת ועדיין נרוויח את התשואה [תשלומי הריבית] ונקבל חזרה את הקרן.

אך אליה וקוץ בה- לפי חוק החברות, יש לחברה בע"מ הפרדה משפטית בין הבעלים לבין החברה העסקית שבשליטתו. כך למעשה במקרה של התמוטטות חברה עקב החלטות עסקיות שגויות [שהתקבלו בסיכון סביר כי בלי לקחת סיכונים לא ניתן לנהל עסק]  אי אפשר לגעת בהון האישי של בעל החברה אלא רק בהון החברה.

לכן אם חברה שקנינו אג"ח שלה פושטת רגל, ייתכן מאוד ולא נקבל חזרה את כספנו. סיכון זה מצריך מאתנו זהירות בבואנו לבחור את החברות שאת האג"ח שלהן אנו קונים- עלינו לנתח את הדוחות הכספיים של החברה ולהשקיע אך ורק באג"ח של חברות שמצבן חוסנן הפיננסי יציב. [הון עצמי גבוה ביחס לחובות].

מוצר בטוח יותר מאג"ח קונצרני [אג"ח של חברה עסקית] הוא האג"ח הממשלתי- איגרות חוב של מדינות. זאת משום שהסיכון שמדינה תפשוט רגל הוא נמוך בהרבה מאשר חברה עסקית- ממשלה תמיד יכולה להעלות מיסים או להדפיס כסף באמצעות חקיקה על מנת להחזיר חובות למחזיקי האג"ח. המדינה מתבססת על הכנסות ממיסים מכלל העסקים ולא תלויה בהצלחה בשוק של מוצר או שירות בודד אלא בכלל המוצרים והשירותים במשק.

אך שוב אליה וקוץ בה- ככל שאפיק ההשקעה שלנו פחות מסוכן, התשואה צפויה להיות יותר נמוכה. ישנו קשר חיובי בין התשואה לבין רמת הסיכון. לכן שוק המניות מסוכן ביותר, אך יכול להניב לנו את התשואות הגבוהות יותר. לעומת זאת התשואה על אג"ח ממשלה תהיה נמוכה מאוד בדומה לפיקדון הבנקאי. ההחלטה כיצד לחלק את ההשקעות שלנו תלויה ביחס שנו לסיכון, וביכולת שלנו להרשות לעצמנו סיכון. אדם שיש לו הכנסה קבועה מעבודה יחד עם חיסכון של חצי מיליון שקל יכול להרשות לעצמו לשים עשרות אלפי שקלים בהשקעה המניבה תשואות גבוהות יותר, לעומת אדם עם חיסכון של 50 אלף ₪ והכנסה משתנה ותלויה בביקוש למוצרי העסק שלו שיצטרך להיות זהיר יותר.

אז מדוע אם כך אנשים משקיעים בשוק ההון? משום שבמציאות של שחיקה לאורך זמן בערך הכסף, אם נשאיר את הכסף שלנו "לשכב" בעובר ושב ערכו של הכסף שלנו ייחלש בעקבות קצב האינפלציה [עליית המחירים הכללית במשק].

גם בהיעדר אינפלציה משמעותית- ישנו אפקט נוסף שגורם לנו לרצות להשקיע בבורסה- אפקט ריבית דריבית. זוהי ריבית שחישובה כולל לא רק את הקרן [הסכום הראשוני] אלא גם את הריבית הנוספת שנצברה מהתקופות הקודמות. בתכניות חיסכון והשקעות בבורסה במסלול השלב השקעה במניות, נראה שבתי ההשקעות מציגים תשואות שנתיות על מוצרי ההשקעה השונים.

כך אם הסכום ההתחלתי שלנו הוא 100 ₪, והתשואה השנתית היא 3 אחוז, לאחר שנה יהיו לנו 103 ₪, ולאחר שנתיים יהיו לנו 100*1.03^2 ₪= 106.09 ₪. וכן הלאה. כלומר ככל שאנו ניכנס מוקדם יותר להשקעה הרווח הפוטנציאלי שלנו יהיה גבוה יותר באופן גידול של סדרה הנדסית. במצב עניינים זה בהחלט ייתכן כי אם נשים 100 אלף ש"ח ל40 שנה, נצא עם הרבה יותר כסף מאשר אם שמנו 200 אלף ₪ ל20 שנה.

כדאיות כלכלית- עוסק מורשה מול חברה בע"מ

כדאיות כלכלית- עוסק מורשה מול חברה בע"מ

כידוע, מערכת המס בישראל היא מערכת של מס פרוגרסיבי. מה זה אומר מבחינתנו כשכירים/עצמאים בעלי עסק הרשום ברשויות כעוסק מורשה?

הטענה מאחורי מערכת המס הפרוגרסיבית היא שהעשירים צריכים לשלם יותר מס כדי להקטין את אי השוויון וליצור "איזון" בפערים הכלכליים בחברה. אי לכך ובהתאם לזאת נקבעו בחוק מדרגות מס הכנסה. משמעות המדרגות היא שעל הכנסה עד גובה של כ- 6300 ₪ בחודש נשלם 10 אחוז מס הכנסה, על כל שקל שנרוויח מעל כ-6300 עד כ-9000 ₪ נשלם 14 אחוז מס הכנסה, וכן הלאה וכן הלאה עד למדרגה הגבוהה ביותר [47 אחוז מס הכנסה]. במדרגה הגבוהה ביותר ייצא שיותר מ50 אחוז מהכסף שהרווחנו מהעבודה שלנו הולך כתשלום לרשות המיסים- למדינה!

לא חבל? מי ששכיר [מדובר בעיקר בעובדי ההייטק ומנהלים בכירים נמצאים במדרגה הזו] אין לו כל כך ברירה- לפי חוקי המס בישראל, מס ההכנסה מנוכה במקור ומשולם מראש ע"י מחלקת השכר של מקום העבודה [המעסיק] כחלק מהנפקת תלוש המשכורת החודשי, מדי חודש בחודשו.   

מה נדרש לעשות עצמאי? מי שבעל עסק עצמאי משלם גם כן על פי המדרגות הנזכרות לעיל, אך נדרש להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה וממוסה באמצעות מקדמות חודשיות המשולמות מדי חודש בהתאם לתחזית ההכנסות שלו. אם סכום המקדמות גבוה ממס האמת שהיה צריך לשלם, הוא יקבל החזר מס.

נחזור לעניינינו, במקרה שעצמאי נמצא במדרגה של כ35 אחוז מס הכנסה, מדרגה של רווח לפני מס  מגובה כ-20 אלף ₪ עד 40 אלף ₪ בחודש, על ההכנסה חייבת במס [הכנסות מהעסק לא כולל מע"מ פחות כל ההוצאות העסקיות המוכרות] הנ"ל העצמאי ישלם 35 אחוז מס הכנסה.

כלומר בנטו מתוך אותם כ20 אלף ₪ יישארו לו "ביד" רק 13 אלף ₪. אם הבעלים מתכנן להרחיב את העסק, או שהוא סגר חוזה עם לקוח גדול שיעלה אותו במדרגות, במקרה כזה ישנה אפשרות לעבור לרישום כחברה בע"מ. היתרון הגדול בחברה בע"מ הוא שמס החברות הא קבוע לא משנה כמה החברה תרוויח- ושיעורו עומד על 23 אחוז מס בלבד.

אך לרישום כחברה ישנם גם חסרונות כלכליים:

1 – אמנם כאמור מס החברות הוא רק 23%, לעומת מיסוי אישי שמגיע מהר מאוד לסביבות ה-50%+ (עם ביטוח לאומי), אבל עדיין, בשביל למשוך את הכספים מהחברה לאחר מס החברות, צריך לשלם מס על הדיבידנד שבעל החברה ימשוך לעצמו לצורך מחייתו מהרווח הנקי. גובה המס על הדיבידנד הוא 30% מס.

כלומר, המס המצטבר הוא 46.1%, שזה כבר לא כל כך רחוק מה-50% המס המוזכר לעיל.

2- על מנת לפתוח חברה עליי ע"פ חוק החברות להירשם ברשם החברות באמצעות שכירת שירותיו של עורך דין לדיני תאגידים, העו"ד לא עובד בחינם ושכירת שירותיו לרישום החברה החדשה אינה זולה.

3- חוק החברות מחייב כל חברה פרטית להכין דוחות כספיים מבוקרים- מאזן לסוף כל שנה [נכסים פחות חובות=הון עצמי] ודו"ח רווח והפסד, יחד עם דו"ח התאמה לצורכי מס. זאת לעומת עוסק מורשה שנדרש אך ורק להכין דו"ח שנתי לרשויות המס לעצמאי ודוחות מע"מ. כלומר חברה בע"מ צריכה להיעזר ברואה החשבון לא רק לצורך הדוחות למע"מ, ייצוג מול הרשויות והדו"ח השנתי, אלא גם לצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים והביקורת עליהם. דרישות אלו מייקרות משמעותית את שכירת רואה החשבון בחברה לעומת עסק.

4- כל חברה עסקית נדרשת לשלם אגרה שנתית לרשם החברות, נכון להיום גובה האגרה [לשנת 2020, האגרה משתנה לעיתים בחוק] הוא כ-1511 ₪ לשנה.   

אם כן, מתי יהיה אולי כדאי לי כלכלית לפתוח חברה בע"מ?

1-      אם אנו לא צריכים למשוך את כל הרווחים מהעסק, אלא מעדיפים להשאיר שם סכום ניכר לטובת פיתוח עסקי בהמשך, יהיה כדאי לנו לפעול כחברה. המס על הרווחים כאמור הוא רק בעת משיכת הדיבידנד, לכן שימוש ברווחים "הכלואים" בחברה לצרכים עסקיים אינו ממוסה פעמיים.

2-      גם את הרכב שלנו או את הדירה ניתן לרכוש באמצעות החשבון של הישות המשפטית של החברה [בתנאים מסוימים], וכך לא נמוסה עליהם פעמיים.

3-      החברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה- המשמעות היא שבמקרה של קריסה של העסק/פשיטת רגל לא ניתן לגעת בנכסים האישיים שלי [חשבון בנק ובית] אלא רק במה שרשום על שם החברה. זוהי רשת ביטחון כלכלית לעומת עוסק מורשה, שבו בעל העסק והעסק חד הם.

4-      חלוקת בעלות. בעוסק מורשה העסק כאמור הוא אני ומספר העסק הוא מספר תעודת הזהות שלי. כלומר לא ניתן למכור חלקים מהעסק לאדם אחר. לעומת זאת אם יש לי בית קפה/חנות ואני חברה, ניתן למכור למשקיע/שותף פחות מ50 אחוז מהמניות, וכך גם אגייס כסף לחברה לא ע"י הלוואה מהבנק וגם השליטה בקבלת ההחלטות נשארת בידיי.

5-      ענייני מיסוי בינלאומי –מי שיש לו אזרחות אמריקאית לעיתים עדיף לו לפעול כחברה על מנת להימנע ממיסוי כפול.

לסיכום, מסיבות אלו ואחרות, שאלת הכדאיות הכלכלית של המעבר מעוסק מורשה לחברה בע"מ היא שאלה מורכבת המצריכה ניתוח כלכלי של המצב בעסק וביצוע חישובים רבים המסתמכים הן על מדרגות המס, הן על תחזיות פיננסיות, הן על התכנית העסקית והמצב הפיננסי בעסק, והן על חישוב עלויות נוספות.

כדאיות כלכלית- פתיחת עסק בזמן אבטלה

כדאיות כלכלית- פתיחת עסק בזמן אבטלה

כידוע, בעקבות משבר הקורונה הוצאו עובדים רבים לחל"ת, ורבים זכאים לדמי אבטלה עד חודש יוני 2021 ואולי אף מעבר לכך, במידה והסגרים יימשכו למרות החיסונים והמשק לא ישוב לפעילות. אי לכך ובהתאם לזאת, עד להודעה חדשה יהיה זכאי המובטל/העובד בחל"ת לקצבת אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.

על פי מדרגות דמי האבטלה בממוצע דמי האבטלה יהיו בסכום של כ 70 אחוז מהמשכורת הממוצעת בששת החודשים האחרונים לעבודה של המפוטר. פעמים רבות קצבת האבטלה לא מספיקה לקיום רמת החיים שהמובטל היה רגיל אליה, ובנוסף לכך קיים חשש שלאחר תום תקופת האבטלה לא נמצא במהרה עבודה חדשה. הדבר מעודד את המובטלים לחפש עבודה גם בתקופת האבטלה. גם ישיבה בבית בחוסר מעש גורמת לניוון ושעמום.

אך למרות זאת המדינה שמה לנו מוקש משמעותי שעלול לתמרץ אותנו לשבת בבית- במידה ומצאנו עבודה ינוכה מדמי האבטלה המשכורת מהעבודה החדשה שלנו. כלומר אם קצבת האבטלה שלי היא 6000 ₪ לחודש ומצאתי עבודה בשכר מינימום- במונחי עלות אלטרנטיבית לא הרווחתי שקל מהעבודה הזו. גם אם מצאתי עבודה בשכר של 10000 ₪ לחודש נטו- במונחי עלות אלטרנטיבית השכר שלי יהיה 4000 ₪ לחודש בלבד.

כלומר ניתן לראות שמבחינה כלכלית גרידא, עבודה של שעות רבות במשרה מלאה במצבים אלו אינה משתלמת. [זו אחת הבעיות האקוטיות במודל החל"ת הישראלי, שבניגוד למודל הגרמני מתמרץ הישארות בבית].

אותה דילמה עומדת בפני המובטל אם ברצונו לצאת לעצמאות ולפתוח עסק עצמאי בתחום עיסוקו. האם משתלם לי לפתוח עסק ולהפסיד את דמי האבטלה על כל המשתמע מכך? בניגוד למציאת עבודה כשכיר, פתיחת העסק בהחלט עשויה להשתלם לנו מבחינה כלכלית גם אם אנו מובטלים. כיצד?

כל עסק מגיש דו"ח רווח והפסד שנתי למס הכנסה בתום השנה הלועזית [שנת המס], שכולל את ההכנסות מלקוחות בניכוי כל ההוצאות העסקיות המוכרות. הוצאות מוכרות הן הוצאות שמשמשות אותנו לצורך תפעול העסק- מסייעות בייצור הכנסה.   

כך למשל הוצאות אישיות שיש לנו גם אם לא היינו פותחים את העסק יכולות להיות מוכרות בחלקן- הוצאות בבית כמו חשמל ומים [לחלק היחסי של הבית שמשמש משרד והוצאות הריבית על המשכנתא במידה ויש] הוצאות רכב [דלק, ביטוח, פחת] והוצאות על קניית חלב וקפה [כיבודים].

בנוסף לכך, כל הוצאה שמשמשת אותנו במלואה לעסק תוכר במלואה- הוצאות שיווק ומכירה [פרסום],  עלות רכישת סחורה במידה ומדובר בעסק המחזיק מלאי כמו מסעדה/חנות [עלות המכירות], הוצאות אחזקת משרד ומשכורות לעובדים [הנהלה וכלליות]. במידה ולקחנו הלוואה לצורך הקמת העסק הגוררת החזר חודשי בגינה, חלק הריבית במסגרת ההחזר הנ"ל יוכר כהוצאות מימון.

רק לאחר קיזוז ההוצאות הנ"ל נגיע לרווח לפני מס- ההכנסה החייבת במס- המקבילה למשכורת ברטוט של העובד השכיר. המשמעות היא שאם ההכנסה החייבת שלנו מהפעילות העסקית היא סביב האפס, בהחלט יהיה כדאי לנו לפתוח את העסק גם בתקופת האבטלה.

הפסד קצבת האבטלה יהיה מינורי, כך שמבחינת מצבנו הכספי פתיחת העסק תהיה כדאית. [המצב הפיננסי שלי ישתפר כי חלק מהוצאות העסק הן אישיות כאמור לעיל] ופעמים רבות שנת הפעילות הראשונה היא שנת החדירה לשוק, השנה עם הרווחיות הנמוכה ביותר והקשה ביותר, שלאחריה פוטנציאל הרווחים והצמיחה עולה משמעותית. על כן ייתכן מצב שיהיה כדאי לנו לנצל את רשת הביטחון הכלכלית של קצבת האבטלה כדי "לקפוץ למים" דווקא בזמן הזה.

על המהלכים של בנק ישראל וכיצד הם ישפיעו על ההלוואות שלנו

בסוף השבוע החליט בנק ישראל להותיר את גובה הריבית במשק על כנה, 0.1 אחוז, אך למרות זאת הוחלט על שני מהלכים כלכליים במטרה לתת מענה למשבר הכלכלי שנוצר בעקבות הסגרים והקורונה.

1-      בנק ישראל מגדיל את תכנית רכישות האג"ח הממשלתי בשוק ב-35 מיליארד שקל-

כאמור, ישראל נכנסה למשבר עם גירעון מובנה בתקציב וחוב לאומי בגובה 60 אחוז מהתוצר. בעקבות התכניות הממשלתיות השונות [הלוואות ומענקים לעסקים, מענק לכל ילד ולכל אזרח, דמי אבטלה שנה קדימה, הגדלת תקציב הבריאות] לתמיכה במשק צמחו הוצאות הממשלה, כאשר במקביל בעקבות הסגר השני עסקים נוספים קורסים, ההכנסות הצפיות ממיסים קטנות ויש אבדן תוצר.

התחזית היא שעד סוף שנת 2020 נגיע ליחס חוב תוצר של 90 אחוז. החשש הוא שהממשלה תיאלץ להעלות מיסים/ להנפיק אגרות חוב חדשות [הגוררות תשלומי ריבית שיביאו להעלאת מיסים בעתיד לצורך תשלומים אלו] דבר שיביא להאטה כלכלית, לסגירת עסקים, למשבר כלכלי ולנפילת שערים בבורסה [הוצאות המס עולות והחברות רווחיות פחות] או שתיאלץ להדפיס כסף דבר שיביא לאינפלציה ובועה פיננסית.

על מנת לתת מענה שייתר את הצורך בצעדים אלו [לפחות באופן זמני] בנק ישראל קונה אג"ח מהממשלה בריבית נמוכה במטרה לשמור על עלות ריבית נמוכה על החוב הלאומי, ובמקביל מזרים כסף לממשלה למימון ההוצאות התופחות- כלומר זוהי "הדפסת כסף לייט". הרכישה הזו תשמור על ריבית נמוכה על הלוואות במשק אך תביא לגידול בכמות הכסף, דבר שיביא לאינפלציה בעתיד אך מתונה יותר.

2-      תכנית להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים עם ריבית שלילית של 0.1% לבנקים-

התכנית הזו משמעותה שבנק ישראל לכאורה "יוצא פראייר"- ילווה כסף לבנקים בריבית שלילית -כלומר הבנקים המסחריים גם יקבלו כסף מהבנק המרכזי וגם יקבלו על הכסף שניתן להם תשלומי ריבית, בתנאי שישתמשו בכסף הזה למתן הלוואה לעסקים קטנים שנפגעו מהקורונה בריבית נמוכה, למרות הסיכון הפיננסי הגלום בכך מבחינת הבנקים.

הדבר יגדיל את כמות הכסף שעומדת לרשות הבנקים ויאפשר להם לתת הלוואות כנגדו בערבות מדינה לעסקים בריבית נמוכה יותר מהמצב כיום- דבר שיאפשר ליותר עסקים לקבל אשראי והלוואות בערבות מדינה מהבנקים ואולי יצליח להציל אותם מקריסה.

מה זה אומר מבחינתנו כלווים שלוקחים משכנתא, הלוואה לרכישת רכב או מעוניינים בהלוואה שתציל מקריסה את העסק שלנו שנפגע מהסגר?

 הדבר יוריד את הריבית על הלוואות בערבות מדינה בשיעור של כ-2 אחוז לפחות, דבר שיאפשר לנו לקבל הלוואה לעסק שלנו בתנאים נוחים בהרבה ובעלות נמוכה משמעותית מאשר לפני כן.

עצמאים ובעלי עסקים, זה הזמן לבנות תכנית עסקית ולהגיש בקשה להלוואה בערבות מדינה ולהציל את העסק. מציע לכם תכנית מימון וגיוס אשראי לעסק שלכם-

1-      סיוע בבניית תכנית הלוואה שתוכלו לעמוד בה מבחינת ההחזר החודשי [הסכום שנשלם כל חודש] על פי התחזית הפיננסית לרווח העתידי ועל בסיס בניית תכנית עסקית וניתוח הדוחות הכספיים של העסק.

2-      ליווי מלא לכל אורך תהליך גיוס האשראי מול נציגי הקרן והבנק עד שתקבלו את המימון האופטימלי להצלת העסק שלכם.

יש לכם משכנתא קיימת או מעוניינים לקבל משכנתא לצורך רכישת בית?

הבנקאים ינסו להציע לכם הלוואות בריביות לכאורה נמוכות תוך הטמנת מוקשים פיננסים על בסיס התחזיות לאינפלציה וגובה הריבית במשק. לאור הטלטלות והשינויים שהזכרתי במשק, הבנקים יותר מתמיד ינסו לטמון לכם מלכודות כדי להרוויח על חשבונכם.

עכשיו יותר מתמיד אתם חייבים יועץ פיננסי מקצועי ואיכותי שיסייע לכם לבדוק את הכדאיות למחזור המשכנתא הקיימת שלכם לאור העלייה במדד והירידה בריבית, ולבחור את המסלול המשתלם ביותר תוך לקיחה בחשבון של כל הפרמטרים הכלכליים והפיננסים.

אז למה אתם מחכים? צרו קשר בטלפון 0546373647 או בהודעה פרטית ותאפשרו לי לעזור לכם לשרוד את המשבר.

ספי הוכמן ייעוץ כלכלי/פיננסי -מימון ואסטרטגיה

על ההבדל בין נכס לנטל

כאשר אנו חושבים על המושג "נכסים" אנחנו בדרך כלל נחשוב על בית/דירה, רכב חדש, רהיטים ועוד. כלומר משהו ששילמנו עליו כסף רב ונמצא ברשותנו יוגדר על ידנו כנכס. הנחה זו השתרשה גם כי מבחינת כללי החשבונאות הפיננסית, בדוחות הכספיים של החברות הפרטיות והציבוריות [החברות שבמניות ובאגרות החוב שלהן אנחנו משקיעים בבורסה] כל מה שהוא ניתן לכימות בכסף או בשווה כסף [דירות, רכבים, ריהוט] מוגדר כנכס במאזן החברה.

מחבר סדרת הספרים "אבא עשיר אבא עני", איש העסקים האמריקאי רוברט קיוסאקי, רואה את הדברים באור שונה. כאשר הוא מציג את אסטרטגיית ההתעשרות שלו- אסטרטגיית צבירת ההון וההשקעות שלו, הוא מבדיל בין "נכס" לבין "נטל".

מבחינת קיוסאקי, נכס הוא "דבר המייצר לי הכנסה חודשית קבועה" ונטל הוא "דבר המייצר לי הוצאה חודשית קבועה". כלומר מבחינתו של קיוסאקי, הרכב הפרטי שלי שמייצר הוצאות דלק, ביטוח, טיפולים ועוד הוא נטל. גם הדירה שלי בהנחה שאני גר בה ואיני משכיר אותה ויש עליה משכנתא תוגדר מבחינתו כנטל- מדוע?

משום שלמרות שמבחינה חשבונאית דירה שעולה מיליון ₪ שקניתי עם הון עצמי של 300 אלף ₪ שיש עליה משכנתא של 700 אלף ₪ מוגדרת כנכס [יש לי נכס בשווי מיליון ₪ בניכוי חוב של 700 אלף נשאר לי 300 אלף "ביד"], הדירה הזו גורמת לי להוצאות חודשיות קבועות- תשלומי משכנתא של כ-3000 ₪ וחשבונות [חשמל, מים, ארנונה, גז, ועד בית] של כ-1000 ₪ בחודש]. כלומר הדירה מייצרת לי נטל של 4000 שקלים הוצאה חודשית.

אם נסתכל על העולם בצור  הזו, גם החברות הממשלתיות [חברת החשמל, התעשייה האווירית, מקורות, הנמלים ועוד] יוגדרו כנטל על אזרחי ישראל- מדוע? משום שהן מייצרות הוצאות חודשיות קבועות בתקציב המדינה, לעומת חברות בשוק הפרטי שהן "נכס" מבחינת תקציב המדינה- הן מייצרות הכנסות ממיסים למדינה. זו אחת הסיבות מדוע מהלכים של הפרטת חברות כאלו הם נכונים מבחינה כלכלית.

בחזרה לעניינינו- לאחר שאנו מבינים את ההבדל בין נכס לנטל, אנו מבינים שכאשר אנו רוצים להגדיל את ההון שלנו ולשפר את מצבנו הכלכלי המטרה שלנון צריכה להיות צבירת נכסים שאינם "נטל".

כיצד נעשה זאת? למשל במקום ללכת על התכנית הבנאלית הקלאסית של קניית דירה למגורים עם משכנתא, לרכוש דירה להשקעה עם שכ"ד גבוה מתשלומי המשכנתא תוך המשך מגורים אצל ההורים, או לחלופין להשקיע באחוזים מתוך דירה בשותפות, ובדרכים רבות ומגוונות אחרות של השקעה בעסקים/תיק השקעות.  

ההשפעה ההדדית והקשר בין ריבית בנק ישראל ומדד המחירים לצרכן

אחרי שמכירים את שני מושגי היסוד, ריבית ומדד המחירים לצרכן, יש להבין את הקשר ביניהם. בעקבות עלייה בביקוש למוצרים תהיה עליית מחירים עקב הגידול בביקוש. למשל בעקבות עלייה בביקוש לדירות מחירי הנדל"ן בישראל בעלייה. לעומת זאת במצב של ירידה במדד המחירים לצרכן הדבר מעיד על ירידה בביקוש לסחורות ושירותים. משום כך היצרנים יורידו מחירים על מנת להעלות מחדש את הביקוש למוצרים אותם הם מייצרים. 

על בועת האשראי במציאות של ריבית נמוכה

כאשר חולקו המענקים לכל אזרח טען פרופסור אבי שמחון היועץ הכלכלי של נתניהו כדי להצדיק את פיזור הכספים שהמענק נועד "להניע את הכלכלה"- כלומר להגדיל את הצריכה הפרטית, להביא כסף לאנשים כדי שישתמשו בו לקניות בסופר, בקניונים, במסעדות וכו וכך העסקים יוכלו לכאורה להשתקם, יווצרו מקומות עבודה והכלכלה תתאושש.

מה שבאמת המדינה עושה מאז משבר הסאב פריים ב2008 כדי להניע את הכלכלה הוא הורדת שיעורי הריבית של בנק ישראל כך שישנה מציאות של ריבית נמוכה במשק.

ריבית בנק ישראל היא שיעור הריבית שקובע ומפרסם הבנק המרכזי הוא בנק ישראל בכל חודש והיא הריבית שעל פיה מתנהל המסחר הבנקאי והפיננסי במשק הישראל. היא משפיעה מהותית על ערך ומחיר הכסף בכלכלה הישראלית.

על בסיסה מחושבת ריבית הפריים שאליה מוצמדות ההלוואות שנותנים הבנקים וחברות האשראי [אחוז וחצי מעל ריבית בנק ישראל] דבר שעודד אנשים לקחת הלוואות. 

אך אליה וקוץ בה- גם הריבית על החסכונות והפיקדונות הבנקאיים מוצמדת לפריים.

לכן החליט הנגיד לשעבר סטנלי פישר בזמן המשבר של 2008 להוריד את הריבית במשק על מנת למנוע מיתון.

כאשר הריבית נמוכה לא כדאי לאנשים לחסוך את הכסף בפיקדונות משום שהתשואה נמוכה עד שלילית [כאשר לוקחים בחשבון את האינפלציה], וגם לא כדאי להשאיר את הכסף לשכב בעובר ושב כי ערכו נשחק עם הזמן.

כך מי שחושש להשקיע בשוק ההון  [בבורסה] עקב התנודתיות ואין לו מספיק הון כדי לרכוש בית מתפתה להוציא את כספו על צריכה כאן ועכשיו.

השלכה נוספת של הריבית הנמוכה היא הקלות שבה ניתן לקבל הלוואות ואשראי. עקב התנאים האטרקטיביים לכאורה של ההלוואות וקלות קבלתן אנשים רבים התפתו לקחת אותן גם כאשר אין להם מהיכן להחזיר.

במקום לבדוק האם הם יכולים לעמוד בהחזר החודשי והאם במקרה של בלת"ם עדיין יהיה אפשרות לעמוד בחובות, האם מדובר בחוב טוב או בחוב רע, אנשים רבים התפתו לקחת אותן.

בגלל יוקרה המחיה והעלות הגבוהה של השקעה לצורך פתיחת והרחבת עסקים  אנשים ועסקים חיו על מינוסים ועל הלוואות. בדר"כ המינוס נוצר עקב מערבולת הלוואות. הוצאה גדולה שגרמה להלוואה גדולה שבעקבות ההחזר החודשי עליה נקלענו לגירעון בהוצאות החודשיות שהביא אותנו למינוס בבנק.

כמו כל הלוואה, על המינוס כמובן שמשלמים ריבית- ובמקרה של מצב שאני במינוס הריבית תהיה הרבה יותר גבוהה מאשר על הלוואה רגילה. הריבית הממוצעת על המינוס היא באזור ה8 אחוז בשנה ועל כן המצב שבו אנשים במינוס ולוקחים עוד ועוד הלוואות הוא טוב לרווחיות של הבנקים.

כך נוצרה בועת אשראי- אנשים לקחו הלוואות שאין להם יכולת להחזיר, וכך הצריכה במשק גדלה ועסקים התרחבו. כך בעצם הצליחה הממשלה ליצור מצג שווא של צמיחה כלכלית במחיר חברתי כבד- ברגע שהיה סגר ואנשים אבדו את מקור הכנסתם אין להם איך לשלם את החובות והגיעו לפשיטות רגל ולפת לחם, מחיר שמתפוצץ לנו בפנים בזמן הקורונה.

זו הסיבה שמיהרו כבר בגל הראשון להקפיא הלוואות ומשכנתאות- כדי לא לגרום לכך שאנשים ועסקים יאבדו את ביתם ויפשטו רגל בשיא המשבר הכלכלי. 

אבל הבעיה היא שבהמשך הם יצטרכו לשלם את החובות, ההוצאות נערמות וישנו חשש אמיתי לפשיטות רגל ולהסתבכות עם ההוצאה לפועל.

אז מה עושים? שכירים, עצמאים ובעלי עסקים, אם הכנסתכם נפגעה ויש לכם הלוואות קיימות שאתם מתקשים להחזיר מציע לכם את "תכנית החילוץ"- בניית תכנית כלכלית מותאמת אישית למעבר ממינוס לפלוס.

אמצעי שליטה להתנהלות פיננסית אישית

לא מעט אנשים צוברים חובות [הלוואות על רכבים, על הוצאות חד פעמיות, משכנתאות על רכישת דירות] ורואים בהם כנכסים או כסמל סטטוס. אך  האם אכן כך הדבר?

בדרך כלל אנו רואים כנכס דבר הנמצא בבעלותנו כגון רכב או דירה כאמור. אך הדרך היותר עמוקה להסתכל על דבר שברשותנו כנכס או התחייבות היא האם הנכס מניב לנו תזרים מזומנים חיובי.

לדוגמא אדם שרוכש דירה שיש עליה משכנתא שגוררת החזר חודשי של 3000 ש"ח ודמי השכירות שבהם הוא משכיר אותה הם 4500 ש"ח, הדירה מהווה עבורו נכס- היא מייצרת לו הכנסה של 1500 ש"ח לאחר ניכוי התשלומים בגינה.

אדם ששואף לבצע השקעה שתגדיל את הונו צריך לבחון האם ההשקעה מאפשרת לו לא רק הגדלת כמות הכסף שברשותו אלא גם הכנסה חודשית קבועה. לכן ישנה חשיבות רבה להימנע מצבירת חובות רבים מדי כך שבמקרה של אירוע של משבר כלכלי כמו שיצרה הקורונה לא "נטבע" בחובות. 

השקעה בעסק [פתיחה או רכישה] גם היא סוג של השקעה כזו- משום שרכישת עסק מאפשרת ליצור הכנסה מהפעילות של אותו העסק. הדבר מאפשר גם יתרון נוסף שבדרך כלל סמוי מן העין- שליטה על המיסים. הדו"ח הפיננסי של שכיר נראה באופן הבא: הכנסה ממשכורת, מיד לאחריה מיסים  עליה שמנוכים במקור, ולאחר מכן כל הוצאות המחיה. כאשר אני בעל עסק יש ביכולתי קודם להוציא הוצאות לצורך השקעות בנכסים מניבים, ורק אחרי זה לשלם את המיסים בניכוי כל ההוצאות.  

בעולם בו אנו חיים ומתנהלים ישנם שלושה סוגי הכנסה.

1        הכנסה מהשתכרות- זוהי הכנסה מעבודה עם תלוש משכורת. זוהי גם העבודה עם המיסים הכי גבוהים עליה- משום שמיד לאחריה המס מנוכה במקור, ורק לאחר מכן מההכנסה נטו אנחנו משלמים את כל הוצאות המחיה.  

2        הכנסה מתיק השקעות- הכנסות מהרווחים מהשקעות בבורסה ובשוק ההון, שרבים מתפתים לנסות להשיג אותה  [ונופלים בעת משברים כלכליים] משום שלא דרוש הרבה הון עצמי על מנת לנסות זאת. כדי להצליח לייצר הכנסה מתיק השקעות עלינו לתכנן את ההשקעה כך שנשקיע בעת שפל ונצא בעת גאות.

עלינו לבחור את החברות שבהן נשקיע בתיק ההשקעות שלנו על בסיס קריאה וניתוח של הדוחות הכספיים והפיננסים שלהן. עלינו להעריך את השווי הכלכלי שלהן ולבחון האם ביחס לשווי השוק של החברות בבורסה הוא נמוך או שמא גבוה יותר. למרבה הצער, רבים לא עושים זאת והם יותר מהמרים מאשר משקיעים.

3  הכנסה פסיבית- בדרך כלל זוהי הכנסה מנדל"ן. לדוגמא אדם שרוכש דירה שיש עליה משכנתא שגוררת החזר חודשי של 3000 ש"ח ודמי השכירות שבהם הוא משכיר אותה הם 4500 ש"ח, הדירה מהווה עבורו נכס- היא מייצרת לו הכנסה של 1500 ש"ח לאחר ניכוי התשלומים בגינה.

כלומר על מנת להגיע לרווחה ויציבות כלכלית עלינו לעבוד קשה לא רק בשביל לייצר הכנסה מהשתכרות, אלא גם כדי לייצר הכנסה פסיבית והכנסה מתיק השקעות. על מנת לנסות ולעזור לכם להצליח בכך, מציע לכם את תכנית הדרך לדירה- תכנית חיסכון ובניית תקציב חודשי כדי לייצר לעצמכם הגדלה של ההון העצמי כך שתקדמו את עצמכם לעבר רכישת נכסים המייצרים הכנסה פסיבית.  

על ניהול תזרימי המזומנים בעסק- חלק שני

מציאות נוספת בה יהיה לנו בעסק תזרים מזומנים שלילי למרות שהוא רווחי על פי דו"ח רווח והפסד היא במצב של הכרה בהכנסה לפני שהועבר לנו התשלום.

על ניהול תזרימי המזומנים בעסק- חלק ראשון

בהשקעה בעסק ובניהול עסק קיים, אחד הדברים החשובים [אם לא החשוב שבהם] הוא מצב תזרים המזומנים- הנזילות.

הדוחות הפיננסיים החשובים של עסק שאינו חברה בע"מ [עוסק מורשה או עוסק פטור] הם דו"ח רווח והפסד ודו"ח תזרים מזומנים. משמעותו של דוח רווח והפסד היא כמה כסף העסק הרוויח בפועל [לאחר הורדת כל ההוצאות כולל מס], ואילו משמעותו של תזרים המזומנים היא מצב הנזילות בעסק- כמה כסף יש לעסק כרגע בחשבון העובר ושב בבנק.

על ההבדל בין השקעות בעסקים ונדל"ן לעומת השקעות בשוק ההון

על שוק הנדל"ן במציאות של ריבית נמוכה

בישראל, התקופה האחרונה מאופיינת בריבית נמוכה ביותר, עקב המציאות הכלכלית העולמית [בעיקר מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין]. ריבית בנק ישראל הנוכחית עומדת על שיעור של 0.25 אחוז.

לכן, בנק ישראל אינו מסוגל לשחק עם שערי הריבית כדי לעודד או לצנן את הביקוש למוצרים שונים.
במציאות הכלכלית והעסקית עומדות בפני המשקיעים האפשרויות הבאות:
1 השקעה בשוק ההון
2 השקעה בעסקים [רכישת חברות] או ייזום עסקים
3 השקעה בפיקדונות בנקאיים
4 השקעה בנדל"ן