על בועת האשראי במציאות של ריבית נמוכה

כאשר חולקו המענקים לכל אזרח טען פרופסור אבי שמחון היועץ הכלכלי של נתניהו כדי להצדיק את פיזור הכספים שהמענק נועד "להניע את הכלכלה"- כלומר להגדיל את הצריכה הפרטית, להביא כסף לאנשים כדי שישתמשו בו לקניות בסופר, בקניונים, במסעדות וכו וכך העסקים יוכלו לכאורה להשתקם, יווצרו מקומות עבודה והכלכלה תתאושש.

מה שבאמת המדינה עושה מאז משבר הסאב פריים ב2008 כדי להניע את הכלכלה הוא הורדת שיעורי הריבית של בנק ישראל כך שישנה מציאות של ריבית נמוכה במשק.

ריבית בנק ישראל היא שיעור הריבית שקובע ומפרסם הבנק המרכזי הוא בנק ישראל בכל חודש והיא הריבית שעל פיה מתנהל המסחר הבנקאי והפיננסי במשק הישראל. היא משפיעה מהותית על ערך ומחיר הכסף בכלכלה הישראלית.

על בסיסה מחושבת ריבית הפריים שאליה מוצמדות ההלוואות שנותנים הבנקים וחברות האשראי [אחוז וחצי מעל ריבית בנק ישראל] דבר שעודד אנשים לקחת הלוואות. 

אך אליה וקוץ בה- גם הריבית על החסכונות והפיקדונות הבנקאיים מוצמדת לפריים.

לכן החליט הנגיד לשעבר סטנלי פישר בזמן המשבר של 2008 להוריד את הריבית במשק על מנת למנוע מיתון.

כאשר הריבית נמוכה לא כדאי לאנשים לחסוך את הכסף בפיקדונות משום שהתשואה נמוכה עד שלילית [כאשר לוקחים בחשבון את האינפלציה], וגם לא כדאי להשאיר את הכסף לשכב בעובר ושב כי ערכו נשחק עם הזמן.

כך מי שחושש להשקיע בשוק ההון  [בבורסה] עקב התנודתיות ואין לו מספיק הון כדי לרכוש בית מתפתה להוציא את כספו על צריכה כאן ועכשיו.

השלכה נוספת של הריבית הנמוכה היא הקלות שבה ניתן לקבל הלוואות ואשראי. עקב התנאים האטרקטיביים לכאורה של ההלוואות וקלות קבלתן אנשים רבים התפתו לקחת אותן גם כאשר אין להם מהיכן להחזיר.

במקום לבדוק האם הם יכולים לעמוד בהחזר החודשי והאם במקרה של בלת"ם עדיין יהיה אפשרות לעמוד בחובות, האם מדובר בחוב טוב או בחוב רע, אנשים רבים התפתו לקחת אותן.

בגלל יוקרה המחיה והעלות הגבוהה של השקעה לצורך פתיחת והרחבת עסקים  אנשים ועסקים חיו על מינוסים ועל הלוואות. בדר"כ המינוס נוצר עקב מערבולת הלוואות. הוצאה גדולה שגרמה להלוואה גדולה שבעקבות ההחזר החודשי עליה נקלענו לגירעון בהוצאות החודשיות שהביא אותנו למינוס בבנק.

כמו כל הלוואה, על המינוס כמובן שמשלמים ריבית- ובמקרה של מצב שאני במינוס הריבית תהיה הרבה יותר גבוהה מאשר על הלוואה רגילה. הריבית הממוצעת על המינוס היא באזור ה8 אחוז בשנה ועל כן המצב שבו אנשים במינוס ולוקחים עוד ועוד הלוואות הוא טוב לרווחיות של הבנקים.

כך נוצרה בועת אשראי- אנשים לקחו הלוואות שאין להם יכולת להחזיר, וכך הצריכה במשק גדלה ועסקים התרחבו. כך בעצם הצליחה הממשלה ליצור מצג שווא של צמיחה כלכלית במחיר חברתי כבד- ברגע שהיה סגר ואנשים אבדו את מקור הכנסתם אין להם איך לשלם את החובות והגיעו לפשיטות רגל ולפת לחם, מחיר שמתפוצץ לנו בפנים בזמן הקורונה.

זו הסיבה שמיהרו כבר בגל הראשון להקפיא הלוואות ומשכנתאות- כדי לא לגרום לכך שאנשים ועסקים יאבדו את ביתם ויפשטו רגל בשיא המשבר הכלכלי. 

אבל הבעיה היא שבהמשך הם יצטרכו לשלם את החובות, ההוצאות נערמות וישנו חשש אמיתי לפשיטות רגל ולהסתבכות עם ההוצאה לפועל.

אז מה עושים? שכירים, עצמאים ובעלי עסקים, אם הכנסתכם נפגעה ויש לכם הלוואות קיימות שאתם מתקשים להחזיר מציע לכם את "תכנית החילוץ"- בניית תכנית כלכלית מותאמת אישית למעבר ממינוס לפלוס.

אין תגובות

השאר תגובה