מדוע פיקוח מחירים מוביל למחסור? על חשיבותם של מחירים
מדוע פיקוח מחירים מוביל למחסור? על חשיבותם של מחירים
פעמים רבות נשמעת הטענה כי "יצרנים רודפי בצע מעלים מחירים ועושקים את ציבור הצרכנים" ועל כן הממשלה צריכה להתערב בשוק ולקבוע מחיר מפוקח. אותה דרישה סוציאליסטית לפיקוח מחירים שצצה בתקשורת ובציבור מעידה על חוסר הבנה כלכלית כיצד עובד מנגנון המחירים בשוק החופשי לצד קנאה, צרות עין, חתירה לכוח של בירוקרטים ופוליטיקאים, כמו גם בוז לחירות.
אם כן, כיצד עובד מנגנון המחירים בשוק תחרותי? אדם סמית [מייסד תורת הכלכלה] כתב בספרו המפורסם "עושר העמים" ההסבר לכך. על פי סמית, "בכל רמה של פיתוח כלכלי, מחירה של סחורה משקף את העלות הממוצעת של כוח העבודה, את הרווח הממוצע על ההון [כסף שהופרש למטרות השקעה] ואת העלות הממוצעת שיש לשלם לבעלי קרקעות בעבור השימוש באדמתם".
הסבר: כאשר יזם פותח עסק לממכר סחורה מסוימת [לדוגמא פותח בר/מסעדה], עליו לקחת בחשבון את עלויות שכר העובדים שיעסיק, את עלויות חומרי הגלם, את עלות השכירות והארנונה, ואת עלויות הריבית והכסף שהושקע בהקמת העסק [עלויות הקמה כמו רכישת המבנים המלאי והמכונות, פרסום לצורך חדירה לשוק ועוד] שחלקו נלקח באשראי.
על היזם/היצרן/בעל העסק למכור את הכמות של המוצרים שהוא חוזה שיצליח למכור מעל מחיר מסוים על מנת שלאחר כל העלויות האלו יוותר לו רווח. עליו להיות מעל נקודת האיזון. הנקודה בה הכמות כפול המחיר שווה לעלויות הקבועות פלוס העלויות המשתנות.
סמית כינה את הנקודה הזאת "המחיר הטבעי"- המחיר הנמוך ביותר שבו אפשר לייצר את הסחורה הנ"ל מבלי להפסיד כסף. אך בעל העסק לא יכול להעלות את מחיר הסחורה מעל המחיר הטבעי באיזה גובה שירצה. "מחיר השוק" ייקבע על ידי היחס בין הכמות שכלל יצרני הסחורה מציעים [ההיצע] לבין הכמות שהצרכנים בעלי יכולת מוכנים לשלם תמורתה [הביקוש].
כלומר, במידה ויצרנים בשוק תחרותי יעלו את מחיר המוצר משמעותית מעל למחיר הטבעי , ייכנס לשוק יזם [או מתחרה קיים] חדש שיבחין בכך ויציע את אותה הסחורה במחיר נמוך יותר מתוך חתירתו האישית לרווח. בנוסף לכך, הצרכנים ירכשו כמות נמוכה יותר מהסחורה במחיר גבוה ועלולים לעבור למוצרים אחרים. כאשר הביקוש ירד המחירים ירדו חזרה.
אותו מנגנון יפעל בכיוון ההפוך. כאשר המחיר שיסכימו הקונים לשלם יהיה נמוך מהמחיר הטבעי [עקב רצונם לקנות בזול] היצע הסחורה יצטמצם עקב חוסר כדאיות כלכלית לעסקים לייצר אותה, ואו אז עקב צמצום ההיצע המחירים יעלו חזרה לסביבות המחיר הטבעי. כך עובד בהרמוניה מנגנון השוק החופשי, שמשפר את המצב הכלכלי של הכלל מתוך חתירתו האישית לרווח של כל שחקן בשוק.
אך כאשר הממשלה מתערבת בשוק המנגנון משתבש. על פי הכלכלן זוכה פרס נובל פרידריך האייק, המחירים הנקבעים בשוק החופשי הם אותות מה כדאי לייצר ומה לא כדאי לייצר, ומה שוויו הכלכלי של כל מוצר. לאף מתכנן מרכזי מטעם הממשלה לא יכול להיות הידע הזה.
כאשר הממשלה משבשת את האותות וקובעת פיקח על המחיר, נוצר מחסור באותו מוצר. כך למשל פיקוח על שכר דירה עלול לצמצם השקעות בנדל"ן מצד הציבור עקב ירידה בכדאיות הכלכלית של השקעה בנדל"ן. הדבר עלול לגרום לבעלי הדירות לא להשקיע בתחזוקת הבתים, עקב הירידה בתשואה. הקבלנים והיזמים יבנו פחות דירות רגילות עקב הצמצום בביקוש לדירות כאלו ויעברו לבניית בתי מלון ובתי יוקרה שאינם מפוקחים. כתוצאה מכל אלו יתקבל מוצר ירוד [בתים לא מתוחזקים] שיש בו מחסור ואנשים רבים ימצאו עצמם ברחוב. זה מה שקרה בארה"ב ושבדיה.
גם בישראל ישנו פיקוח מחירים, למשל על הלחם ועל החלב. ואכן לעיתים יש מחסור במוצרים אלו. אם כן, כיצד חברת תנובה ממשיכה לייצר לנו חלב וחברת אנגל ממשיכה לייצר לנו לחם? התשובה היא היכולת של היצרנים להשפיע על הרגולטור.
עקב המחיר המפוקח ישנו חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לשוק כך ששווקי הלחם והחלב אינם תחרותיים. בעקבות פיקוח המחירים חברת אנגל סיימה שנים מסוימות בהפסד נקי בדו"ח רווח והפסד שלה. או אז דורשים היצרנים המעטים שנותרו בשוק מהפקיד האחראי על הפיקוח להעלות את מחיר המוצר ארת הם יפסיקו לייצר וייווצר מחסור. במצב זה הפקיד יעלה את המחיר המפוקח כך שהמצב שנוצר לעיתים אבסורדי- דווקא המחיר המפוקח יהיה גבוה יותר מהמחיר שבו המוצר היה נמכר בשוק החופשי. כלומר ליצרן פשוט יותר לשכנע פקיד אחד להעלות את המחיר המפוקח תוך שימוש בניפוח עלויות הייצור, מאשר לשכנע בשוק תחרותי את הצרכנים לקנות את מוצריו במחיר הגבוה הזה. כך למעשה דווקא פיקוח מחירים שנועד לכאורה "להגן על הצרכן" הוא אחד הגורמים הראשיים לחוסר התחרות בשוק המזון ליוקר המחייה ממנו אנו סובלים- הדבר פוגע אנושות ברמת החיים שלנו. כלומר, דווקא הפיקוח מקשה על אזרחים רבים "לגמור את החודש" ופוגע ביכולתנו לחסוך ולצבור הון