ספי הוכמן ייעוץ פיננסי - מאמרים

כיצד נחסוך במס בצורה חוקית

Wed, 16 Feb 2022 13:01:00 +0000

פעמים רבות כאשר אני נותן ייעוץ לכלכלת משפחה או לתכנון פיננסי אישי, עולה התנגדות מסוימת אצל חלק מהלקוחות כאשר אני ממליץ לקצץ בהוצאות מסוימות. רובנו לא אוהבים לרדת ברמת החיים שלנו ולחסוך בהוצאות גם אם המטרה שלנו היא לשפר את מצבנו באמצעות חיסכון שיאפשר השקעה.

איש העסקים רוברט קיואסקי, מחבר סדרת הספרים "אבא עשיר אבא עני" הציע דרך נוספת לחסוך ולהשקיע- במקום לנסות לצמצם הוצאות הוא הציע שנגדיל את ההכנסות שלנו- אם זה ע"י עבודה נוספת או פתיחת עסק מהצד, או השקעה במניות המניבות דיבידנדים או אג"ח המניב קופון, ובעיקר בנדל"ן המניב הכנסה משכירות.

אך ישנה הוצאה מרכזית בחיינו שאם נדע לחסוך בה ולצמצם אותה רמת החיים שלנו לא תיפגע אלא להפך- תשלומי המיסים שלנו.

אז אם אתם רוצים לשמור את הכסף שלכם אצלכם, במקום שילך למנסור עבאס/קצבאות לחרדים/ פנסיות של גנרלים וחברי ההסתדרות/פקידי המגזר הציבורי ישנן לא מעט דרכים חוקיות לעשת את זה:

1- שכירים רבים זכאים להטבות ונקודות זיכוי שאינם יודעים על קיומם, וכפועל יוצא מכך משלמים מס ביתר. תבדקו טוב אילו נקודות זיכוי מגיעות לכם.

2- בקשה להחזר מס- ביכולתכם להגיש בקשה על מנת לדרוש בחזרה את כספי המיסים שנוכו לכם ביתר. בדו"ח יכללו ההכנסות שלכם מעבודה וממקורות נוספים לצד כל הניכויים המגיעים לכם. אם אתם במעבר בין עבודות, חוויתם פיטורין, קבלת דמי אבטלה, עבודה במספר עבודות במקביל- כל אלו ייתכן ויזכו אתכם בהחזר מס.

3- אם אתם עצמאים ויש לכם עסק- תגישו הוצאות מוכרות- אלו הוצאות שמשמשות אותנו לצורך תפעול העסק- מסייעות בייצור הכנסה. קניות של חלב, קפה, דלק, ריהוט למשרד, החלק היחסי של חשבונות החשמל והמים, ישנן הוצאות רבות שלצערי עצמאים רבים [אחת מהן לקוחה שלי שהופתעה לגלות שקניות מסוימות בסופר וריהוט יכולים להיות הוצאה מוכרת] לא מודעים לכך שהן מאפשרות חיסכון במס.

4- הכסף בקרן הפנסיה שלנו שמופרש לפיצויי פיטורין (בדרך כלל שליש) פטור ממס בעת המשיכה. אם פוטרנו-ניתן למשוך את הפיצויים בפטור ממס.

5- בהפקדה לקרן ההשתלמות: יש פטור ממס רווחי הון על הרווחים שהצטברו בקרן- הן חלק העובד והן חלק המעסיק הפקדה של עד 18,480 ש"ח בשנה. עצמאים יכולים להפקיד עד 4.5 אחוז מהכנסתם לקרן וזה ייחשב הוצאה מוכרת.

6- קופת גמל להשקעה- אפשר להפקיד עד 70,913 ש"ח בשנה לקופת גמל להשקעה. שכאשר נגיע לפרישה נוכל למשך מהקופה כספים ללא תשלום מס הכנסה עליהם.

7- במכירת דירה ראשונה נקבל פטור ממס שבח, בהשכרת דירה בפחות מ כ- 5000 ש"ח נקבל פטור ממס הכנסה, וברכישת דירה ראשונה במחיר נמוך מ כ- 1.7 מיליון ש"ח נקבל פטור ממס רכישה.

8- אם מכרתי מניות ואג"ח בהפסד [הפסדתי בבורסה] נוצר לי "מגן מס" (בגובה 25% מההפסד), שניתן לקזז אותו מרווחים על ניירות ערך אחרים שמכרתי.

9- תרומות- הן לשכיר והן לעצמאי תרומה למלכ"ר מוכר מאפשרת ניכוי מס בגובה 35 אחוז מהתרומה. [עד 30 אחוז מהכנסת הנישום].

מתלבטים לגבי כדאיות כלכלית להקמת עסק חדש?
בעלי עסק קיים ומעוניינים בתכנית פיננסית שתאפשר לכם לשפר את הרווחיות ולצמוח?
שכירים וחושבים שאתם זכאים להחזר מס?
מעוניינים בתכנון פיננסי אישי שיאפשר לכם לחסוך במיסים, להשקיע ולצבור הון?
רוצים לבדוק כדאיות רכישה/השקעה בנדל"ן?

מוזמנים ליצור קשר דרך הלשונית "צור קשר" ונחזור אליכם

עקרונות הכלכלה והמיסוי- חשיבות הסחר החופשי למניעת אינפלציה

Wed, 16 Feb 2022 12:58:00 +0000

בספרו "עקרונות הכלכלה והמיסוי" מסביר הכלכלן ואיש העסקים היהודי-בריטי שחי במאה ה19 דוד ריקרדו את החשיבות של סחר חופשי בין מדינות לצמיחה הכלכלית.

על פי ריקרדו, הסיבה לחשיבות של מסחר חופשי היא מה שנקרא "יתרון יחסי". אם ישראל מייצרת ביעילות מוצרי הייטק וצרפת מייצרת ביעילות מוצרי מזון, עדיף לישראל להתמקד שמה שיש לה בו יתרון- הייטק, ולקנות את המזון שלה מצרפת [מה שיש בו לצרפת יתרון] בתמורה למוצרי הטכנולוגיה.

בדיוק כמו שעורך דין לא יתקן לעצמו את הנזילה ויזמין אינסטלטור, והאינסטלטור לא מייצג את עצמו בבית המשפט וישכור את שירותי העורך דין.

כעת נניח שישראל מייצרת יותר ביעילות יותר מצרפת גם מוצרי מזון וגם מוצרי הייטק. עדיין ישתלם לה לסחור עם צרפת בחופשיות. זאת מדוע? אמחיש זאת על ידי דוגמא מספרית.

התפוקה של 200 עובדים צרפתים היא 250 אלף מוצרי מזון. של 200 עובדים ישראלים כ 270 אלף מוצרים.

במקביל 300 ישראלים מייצרים 80 אלף מוצרי הייטק, ו300 צרפתים כ 40 אלף מוצרים.

בהנחה שיש חסמי יבוא ואין מסחר- התפוקה הכוללת היא 520 אלף מוצרי מזון ו120 אלף הייטק.

עכשיו נניח שישראל וצרפת פתחו את השוק לייבוא. כל הצרפתים מייצרים מזון וכל הישראלים הייטק. ישראל מייצרת רק הייטק וצרפת רק מזון- יהיו בחישוב כולל בעולם 133 אלף מוצרי הייטק ו625 אלף מוצרי מזון. כלומר כמות המוצרים הכוללת בעולם עלתה.

הישראלים יקנו מאירופה את המזון שהם צריכים וימכרו לצרפת את מוצרי הטכנולוגיה שהיא צריכה.

הגדלת היצע המוצרים בעקבות הסחר החופשי מאפשרת את הורדת המחיר שלהם והגדלת הכסף הפנוי של הצרכנים שבתורו מתדלק צמיחה. אם אני מוציא פחות על מזון יש לי יותר כסף פנוי להוצאות על בגדים, ריהוט, פנאי, חיסכון והשקעות.

לעומת זאת, כאשר מטילים מכסים על יבוא אנו פוגעים ביעילות ובצמיחה הכלכלית, כלל העוגה קטנה. כלומר, במדינה כמו ישראל שצריכה לממן צבא גדול ומערכות בריאות וחינוך ממשלתיות ומדינת רווחה, אין מספיק הון על מנת לממן אותן ללא גירעון בתקציב, עקב כך שאנו לא מקצים ביעילות משאבים שבצמצום שיש להם שימושים חלופיים על ידי חסימת המסחר והיבוא.

זהו ההבדל בין כלכלת ישראל לארצות סקנדינביה. אצלם היבוא והמסחר חופשי ולכן למרות מדינת הרווחה שלהם יש להם יכולת לממן אותה על ידי הגדלת התפוקה והצמיחה הכלכלית שמאפשר מסחר חופשי.

ריקרדו גם מסביר בספרו מה קורה כאשר ממשלה באה להתמודד עם גירעון וחור בתקציב. על פי ריקרדו, לא משנה באיזו דרך הממשלה תבחר- העלאת מיסים או הנפקת אג"ח ונטילת חוב למספר שנים, מבחינה כלכלית האפשרויות זהות. מדוע? אם נהוון לערכם הנוכחי את תשלומי הריבית והקרן על האג"ח, נגיע לסכום החסר לממשל בתקציב שהיה יכול להיות מס.

ניסיון לצמצם את החוב על ידי הדפסת כסף יביא לעליית מחירים כללית במשק [עקב ירידת ערך הכסף], מה שיביא ליוקר מחייה מאמיר שאתו אנו מתמודדים כיום בישראל. אינפלציה זו גורמת למחירי בועה של מניות בבורסה ולעלייה בקצב מואץ במחירי הנדל"ן.

אם כן, מה נעשה כדי להגן על הכסף שלנו מאותה אינפלציה וכיצד נשקיע אותו בחכמה?

דבר ראשון על ידי תכנון פיננסי אישי- מציע לכם תכנית כלכלית לחיסכון-בניית תקציב חודשי/שנתי שיאפשר לכם להפריש כספים בצורה חכמה מתוך תחזית ההכנסות שלכם, לחסכונות והשקעות במסלולים השונים על מנת להגיע להון העצמי הדרוש לרכישת נדלן, תוך לקיחה בחשבון של מצבכם הפיננסי והשארת רשת ביטחון כלכלית במקרה של הפסדים

כמו כן, אם נשקיע לפי שיטת השקעות הערך במניות המוערכות בחסר-

נרכוש מניות של חברות טובות ורווחיות ששווי השוק שלהן נמוך מהשווי הכלכלי שלהן- שווי תיק ההשקעות שלנו יעלה לאורך זמן ועשוי להיפגע פחות בשעת משבר.

כיצד עובדת השיטה? הכלים להשקעה במניות הם:

1- ניתוח הסביבה הכלכלית- עסקית החיצונית והפנימית של החברה

2- ניתוח הדוחות הכספיים של החברה שבה אנו בוחרים להשקיע

3 - הערכת השווי הכלכלי של החברה שבה אנו בוחרים להשקיע

במסגרת התכנית שלי לשיעורים אישיים על שוק ההון תלמדו לקבל כלים כיצד לעשות זאת

תעלומת הקפיטליזם"- חשיבות המינוף וההון

Wed, 16 Feb 2022 12:56:00 +0000

בספרו "תעלומת הקפיטליזם" מנסה הכלכלן הפרואני הרננדו דה סוטו לענות על השאלה מדוע כלכלת השוק החופשי מצליחה במערב אך נכשלת בעולם השלישי. [אמריקה הלטינית, המזרח התיכון ומדינות פוסט קומוניסטיות].

התשובה שדה סוטו נותן, הפתרון ל"תעלומה" הזו, היא "ההון המת" של מליוני אזרחי מדינות העולם השלישי. מהו "הון מת"? הכוונה לנכסים כמו קרקעות חקלאיות, בתים ומבנים, ציוד ומכונות, עסקים קטנים ועוד שלא מוסדרים במערכות הקניין הרשמיות של המדינות.

דה סוטו מסביר שבעקבות רגולציות ובירוקרטיות מורכבות, חוקים מפלים, שחיתות וחוסר יכולת לרשום באופן מסודר בעלות על נכסים וקרקעות [בין היתר עקב אי בהירות לגבי הבעלות על הקרקע] ולצלוח הקמה של עסקים חוקיים, מיליוני אנשים בארצות העולם השלישי הקימו כלכלה שחורה מקבילה.

הם חיים בבתים שבנו באופן לא חוקי, מתפרנסים מעסקים בשחור ללא רישום העסק ברשויות, ומנהלים חיים כלכליים של יזמות ומסחר מוגבלים בהיקפם עקב כך. פעילות זו מטבעה מוגבלת בהיקפה למעגל ההיכרות המצומצם של אותם אנשים.

המשמעות היא שעסק שאינו רשום- ההכנסה ממנו לא מוכרת לצורך בחינת כושר החזר של הלוואות. הבית ושאר הנכסים לא יכולים לשמש כביטחונות עבור הבנק לצורך קבלת הלוואה. עסק לא חוקי גם יצמצם את הפרסום שלו למעגל הקרוב של בעליו- בכדי לא להתגלות ע"י הרשויות ומשום כך יכולת התרחבותו מוגבלת ביותר.

מכיוון שכך, לא ניתן להשתמש באותם בתים, קרקעות ועסקים לצורך לקיחת הלוואות ואשראי. כלומר, כאשר הבעלות על הקניין אינה מוסדרת לא ניתן להשתמש בו כעירבון ו/או כבטוחה לצורך מימון פרויקטים. כך מכפיל הכוח הכלכלי של ההון לא מממש את מלוא הפוטנציאל שלו. ללא שימוש בכלי הפיננסי של מינוף לא ניתן להרחיב עסקים ולצמוח כלכלית.

לעומת זאת בארצות המערב ישנו רישום בעלות מוסדר על נכסים, קרקעות ונדל"ן.

ניתן לפתוח עסקים ולרשום אותם באופן חוקי, ועקב כך ישנה אחריות אישית המאפשרת פעילות עסקית וכלכלית נרחבת. ההכנסה מהעסק ומהעבודה מוכרת לצורך בחינת כושר החזר על הלוואות פרטיות ועסקיות, הנדל"ן והרכוש הפרטי הרשומים באופן מוסדר מוכרים כביטחונות לאותו צורך, והדבר מאפשר שימוש נרחב בכלי המינוף הפיננסי לצורך הקמת והרחבת עסקים ופעילות כלכלית. זהו מכפיל הכוח של ההון.

אנשים יכולים לשעבד את הבתים והנכסים שלהם כביטחונות לצורך לקיחת הלוואות, הם יכולים להתחבר לתשתיות כמו חשמל ומים כאשר במידה שאינם עומדים בתשלום ניתן לעקל להם רכוש, ואותו כנ"ל לגבי אכיפת חוזים עסקיים. האזרחים הפועלים וסוחרים בשוק הכלכלי בארצות המערב יודעים שאם לא יעמדו בהתחייבויות הכלכליות שנטלו על עצמם- הם ישלמו מחיר [בניגוד לאנשי העולם השלישי שלהם אין מה להפסיד] של עיקול הנכסים שלהם.

במילים אחרות, דה סוטו מראה מהו הנזק הכלכלי החמור של מוסדות לא מתפקדים, אי הסדרת זכויות קניין, רגולציה ובירוקרטיה נרחבת המקשה על פתיחת וקיום עסקים וחברות חוקיים.

כלומר, עד כמה כלכלה שחורה נרחבת לא רק מזיקה בהקשר של העלמת מס אלא בעיקר בכך שהיא הופכת הון רב ל"הון מת" ומגבילה את הפעילות הכלכלית והעסקית- ואת הצמיחה הכלכלית ואת השיפור האפשרי ברמת חייהם של מיליונים כתוצאה מכך.

מעוניינים בתכנון פיננסי אישי שיגדיל את ההון שלכם?

מציע לכם תכנית כלכלית לחיסכון-בניית תקציב חודשי/שנתי שיאפשר לכם להפריש כספים בצורה חכמה מתוך תחזית ההכנסות שלכם, לחסכונות והשקעות במסלולים השונים תוך לקיחה בחשבון של מצבכם הפיננסי והשארת רשת ביטחון כלכלית במקרה של הפסדים.

מתלבטים לגבי כדאיות כלכלית להקמת עסק חדש?

בעלי עסק קיים ומעוניינים בגיוס אשראי לעסק ו/או בתכנית פיננסית שתאפשר לכם לשפר את הרווחיות ולצמוח?

נעמוד על ההבדל בין חוב טוב לחוב רע וכיצד עלינו לבנות את ההלוואות העסקיות שלנו לטווח ארוך עם החזר חודשי שנוכל לעמוד בו, נכין תקציב ונבנה תחזית פיננסית להכנסות והוצאות על מנת שנוכל לתכנן קדימה את פעילותנו העסקית.

מעוניינים להשקיע בנדל"ן?

מציע לכם בניית תחזית לדו"ח רווח והפסד ובדיקת כדאיות כלכלית להשקעת הנדל"ן שלכם תוך ליווי מלא [כולל איסוף מסמכים והתנהלות מול הבנקים] בבניית תמהיל המשכנתא הטוב ביותר עבורכם תוך התחשבות ושקלול התחזיות הכלכליות והפיננסיות לשינויים בריבית במשק ובגובה האינפלציה, הכנסתכם החודשית, הונכם העצמי וכושר ההחזר החודשי שלכם, תמהיל שיחסוך לכם עשרות אלפי שקלים בתשלום המשכנתא

מדוע פיקוח מחירים מוביל למחסור? על חשיבותם של מחירים

Wed, 18 Aug 2021 11:07:00 +0000

מדוע פיקוח מחירים מוביל למחסור? על חשיבותם של מחירים

פעמים רבות נשמעת הטענה כי "יצרנים רודפי בצע מעלים מחירים ועושקים את ציבור הצרכנים" ועל כן הממשלה צריכה להתערב בשוק ולקבוע מחיר מפוקח. אותה דרישה סוציאליסטית לפיקוח מחירים שצצה בתקשורת ובציבור מעידה על חוסר הבנה כלכלית כיצד עובד מנגנון המחירים בשוק החופשי לצד קנאה, צרות עין, חתירה לכוח של בירוקרטים ופוליטיקאים, כמו גם בוז לחירות.

אם כן, כיצד עובד מנגנון המחירים בשוק תחרותי? אדם סמית [מייסד תורת הכלכלה] כתב בספרו המפורסם "עושר העמים" ההסבר לכך. על פי סמית, "בכל רמה של פיתוח כלכלי, מחירה של סחורה משקף את העלות הממוצעת של כוח העבודה, את הרווח הממוצע על ההון [כסף שהופרש למטרות השקעה] ואת העלות הממוצעת שיש לשלם לבעלי קרקעות בעבור השימוש באדמתם".

הסבר: כאשר יזם פותח עסק לממכר סחורה מסוימת [לדוגמא פותח בר/מסעדה], עליו לקחת בחשבון את עלויות שכר העובדים שיעסיק, את עלויות חומרי הגלם, את עלות השכירות והארנונה, ואת עלויות הריבית והכסף שהושקע בהקמת העסק [עלויות הקמה כמו רכישת המבנים המלאי והמכונות, פרסום לצורך חדירה לשוק ועוד] שחלקו נלקח באשראי.

על היזם/היצרן/בעל העסק למכור את הכמות של המוצרים שהוא חוזה שיצליח למכור מעל מחיר מסוים על מנת שלאחר כל העלויות האלו יוותר לו רווח. עליו להיות מעל נקודת האיזון. הנקודה בה הכמות כפול המחיר שווה לעלויות הקבועות פלוס העלויות המשתנות.

סמית כינה את הנקודה הזאת "המחיר הטבעי"- המחיר הנמוך ביותר שבו אפשר לייצר את הסחורה הנ"ל מבלי להפסיד כסף. אך בעל העסק לא יכול להעלות את מחיר הסחורה מעל המחיר הטבעי באיזה גובה שירצה. "מחיר השוק" ייקבע על ידי היחס בין הכמות שכלל יצרני הסחורה מציעים [ההיצע] לבין הכמות שהצרכנים בעלי יכולת מוכנים לשלם תמורתה [הביקוש].

כלומר, במידה ויצרנים בשוק תחרותי יעלו את מחיר המוצר משמעותית מעל למחיר הטבעי , ייכנס לשוק יזם [או מתחרה קיים] חדש שיבחין בכך ויציע את אותה הסחורה במחיר נמוך יותר מתוך חתירתו האישית לרווח. בנוסף לכך, הצרכנים ירכשו כמות נמוכה יותר מהסחורה במחיר גבוה ועלולים לעבור למוצרים אחרים. כאשר הביקוש ירד המחירים ירדו חזרה.

אותו מנגנון יפעל בכיוון ההפוך. כאשר המחיר שיסכימו הקונים לשלם יהיה נמוך מהמחיר הטבעי [עקב רצונם לקנות בזול] היצע הסחורה יצטמצם עקב חוסר כדאיות כלכלית לעסקים לייצר אותה, ואו אז עקב צמצום ההיצע המחירים יעלו חזרה לסביבות המחיר הטבעי. כך עובד בהרמוניה מנגנון השוק החופשי, שמשפר את המצב הכלכלי של הכלל מתוך חתירתו האישית לרווח של כל שחקן בשוק.

אך כאשר הממשלה מתערבת בשוק המנגנון משתבש. על פי הכלכלן זוכה פרס נובל פרידריך האייק, המחירים הנקבעים בשוק החופשי הם אותות מה כדאי לייצר ומה לא כדאי לייצר, ומה שוויו הכלכלי של כל מוצר. לאף מתכנן מרכזי מטעם הממשלה לא יכול להיות הידע הזה.

כאשר הממשלה משבשת את האותות וקובעת פיקח על המחיר, נוצר מחסור באותו מוצר. כך למשל פיקוח על שכר דירה עלול לצמצם השקעות בנדל"ן מצד הציבור עקב ירידה בכדאיות הכלכלית של השקעה בנדל"ן. הדבר עלול לגרום לבעלי הדירות לא להשקיע בתחזוקת הבתים, עקב הירידה בתשואה. הקבלנים והיזמים יבנו פחות דירות רגילות עקב הצמצום בביקוש לדירות כאלו ויעברו לבניית בתי מלון ובתי יוקרה שאינם מפוקחים. כתוצאה מכל אלו יתקבל מוצר ירוד [בתים לא מתוחזקים] שיש בו מחסור ואנשים רבים ימצאו עצמם ברחוב. זה מה שקרה בארה"ב ושבדיה.

גם בישראל ישנו פיקוח מחירים, למשל על הלחם ועל החלב. ואכן לעיתים יש מחסור במוצרים אלו. אם כן, כיצד חברת תנובה ממשיכה לייצר לנו חלב וחברת אנגל ממשיכה לייצר לנו לחם? התשובה היא היכולת של היצרנים להשפיע על הרגולטור.

עקב המחיר המפוקח ישנו חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לשוק כך ששווקי הלחם והחלב אינם תחרותיים. בעקבות פיקוח המחירים חברת אנגל סיימה שנים מסוימות בהפסד נקי בדו"ח רווח והפסד שלה. או אז דורשים היצרנים המעטים שנותרו בשוק מהפקיד האחראי על הפיקוח להעלות את מחיר המוצר אחרת הם יפסיקו לייצר וייווצר מחסור. במצב זה הפקיד יעלה את המחיר המפוקח כך שהמצב שנוצר לעיתים אבסורדי- דווקא המחיר המפוקח יהיה גבוה יותר מהמחיר שבו המוצר היה נמכר בשוק החופשי. כלומר ליצרן פשוט יותר לשכנע פקיד אחד להעלות את המחיר המפוקח תוך שימוש בניפוח עלויות הייצור, מאשר לשכנע בשוק תחרותי את הצרכנים לקנות את מוצריו במחיר הגבוה הזה. כך למעשה דווקא פיקוח מחירים שנועד לכאורה "להגן על הצרכן" הוא אחד הגורמים הראשיים לחוסר התחרות בשוק המזון ליוקר המחייה ממנו אנו סובלים- הדבר פוגע אנושות ברמת החיים שלנו. כלומר, דווקא הפיקוח מקשה על אזרחים רבים "לגמור את החודש" ופוגע ביכולתנו לחסוך ולצבור הון

מדוע שכר מינימום פוגע בחלשים

Wed, 18 Aug 2021 11:06:00 +0000

מדוע שכר מינימום פוגע בחלשים

כאשר אנו שומעים על תכניות להעלאת שכר המינימום, אנחנו חושבים שלכאורה הדבר ייטיב עם החלשים בחברה. העובדים המוחלשים ש"מנוצלים" על ידי המעסיקים "רודפי הבצע" יקבלו שכר גבוה יותר, רמת החיים תעלה, ונצמצם את העוני.

אך התוצאות של העלאת שכר מינימום שונות לחלוטין מהכוונות ופוגעות דווקא בשכבות החלשות. כיצד?

1- על פי ההסבר של הכלכלן זוכה פרס נובל מילטון פרידמן, "המדינה יכולה לחייב שכר מינימום בחוק, אין היא יכולה לחייב מעסיקים להעסיק בשכר זה את כל העובדים שהועסקו בשכר מתחת המינימום". במילים אחרות- הדבר יוביל לפיטורי עובדים של העסקים על מנת להישאר רווחיים [עקב עלות העסקתם הגבוהה וההפסדים לעסק כתוצאה מכך] ולאבטלה.

2- אפשרות נוספת שעומדת בפני בעלי העסקים במקום לפטר עובדים, תהיה להעלות את המחירים לצרכנים. כדי לשמור על רווחיות, עסק שהוצאות השכר שלו עולות עקב החוק יהיה חייב להגדיל את מחזור המכירות שלו אם ברצונו לשרוד ולפרנס את בעליו. עסק שלא יעלה מחירים במצב כזה מסתכן בהפסדים ופשיטת רגל.

3- פגיעה בתחרות ובעסקים הקטנים- בשוק תחרותי [כמו לדוגמא ענפי המסעדנות והמלונאות] אלו שיתקשו לעמוד בהוצאות השכר המאמירות יהיו דווקא העסקים הקטנים, שבשוק תחרותי לא יוכלו להעלות את המחירים. מדוע? משום שלעסקים הגדולים ישנו יתרון לגודל, מה שיאפשר להם להעלות הוצאות שכר ולשמור על רמת המחירים שקדמה לשינויי השכר.

בדרך זו העסקים הקטנים יצאו מהשוק, וגם פחות עסקים קטנים חדשים ייפתחו. זאת משום שלאור מחירי המלאי והתשומות, עלויות ההוצאות הקבועות והעלייה בהוצאות השכר, תרד משמעותית הכדאיות הכלכלית לפתיחתם. לאחר יציאת השחקנים הקטנים מהשוק, אותם עסקים גדולים יוכלו להעלות מחירים לצרכנים מבלי לחשוש מתחרות.

4- עלייה ביוקר המחייה ובאינפלציה- על פי ההסבר של הכלכלן זוכה פרס נטבל פרידריך האייק, במצב של שכר מופרז שכופים ארגוני העובדים והממשלה [ואכן בישראל כאשר שכר המינימום עולה החברות הגדולות שעובדיהן מאוגדים בהסתדרות לא יכולות לפטר עובדים], על מנת לשמור על רווחיות החברות ולמנוע את קריסתן ואבטלה המונית, הבנק המרכזי יגדיל את כמות הכסף במשק.

הדפסת הכסף תביא לירידה בערכו של הכסף ולאינפלציה במשק [עליית מחירים כללית]. אינפלציה זו תשחק את ערך השכר של העובדים שעלה, ומאפשרת לעסקים הגדולים לשמור על רווחיותם. כמובן שבעקבותיה יוקר המחייה שלנו עולה ורמת החיים שלנו יורדת.

כמו כן, על מנת לבלום אינפלציה הבנק המרכזי יעלה את הריבית, מה שעלול להוביל לקריסת שוק המניות ולאבדן חסכונות של הציבור.

לסיכום, במילים אחרות, מי שנענש בעקבות העלייה בשכר המינימום הם לא בעלי העסקים הגדולים, אלא העובדים המפוטרים, בעלי העסקים הקטנים שסוגרים את שעריהם, והציבור הרחב שיוקר המחייה שלו מאמיר. מי שסובל הכי קשה מיוקר המזון והנדל"ן אלו השכבות החלשות שחוקי שכר המינימום באים לכאורה להגן עליהן.

החלשים נפגעים באופן נוסף. כאשר אין כדאיות כלכלית לפתיחת עסקים חדשים, ולציבור בעקבות האינפלציה יש פחות כסף פנוי לצריכת שירותים ומותרות, ישנם פחות מקומות עבודה במשק והסיכוי של אותם עובדים חלשים למצוא עבודה פוחת משמעותית.

ואכן חוקי השכר הם אחת הסיבות ליוקר המחייה בישראל, לקושי לפתוח עסקים חדשים, לצבור הון ולהגיע לדירה, ולקושי של רבים ממשקי הבית והעסקים הקטנים "לגמור את החודש". כמו שנאמר- "הדרך לגיהנום כוונות טובות".

מדוע השקעות בבורסה ונדל"ן בחו"ל מסוכנות יותר?

Wed, 18 Aug 2021 11:02:00 +0000

מדוע השקעות בבורסה ונדל"ן בחו"ל מסוכנות יותר?

פעמים רבות אנו מקבלים פרסומות על חברות שמציעות השקעות נדל"ן בחו"ל או שאנו שומעים על חבר ש"עשה מכה" מהשקעה בשוק ההון האמריקאי. במובן מסוים אכן ניתן להשיג רווחי הון משמעותיים יותר מהשקעה במניות של חברות אמריקאיות משום שהבורסה האמריקאית מגוונת וגדולה, ומשום כך יהיה פשוט יותר למצוא שם חברות טובות, צומחות ויציבות פיננסית במחיר נמוך ביחס לשווי כלכלי שלהן לעומת הבורסה הישראלית שבה למצוא חברות כאלו הנסחרות בחסר קשה בהרבה.

כמו כן, לצורך כניסה להשקעה בנדל"ן בארצות הברית ההון העצמי הדרוש הוא נמוך יחסית לעומת ההון העצמי הדרוש לרכישת דירה בארץ, התשואה השנתית על הכנסות משכירות עשויה להיות גבוהה יותר, עלות המשכנתא עשויה להיות נמוכה יותר ואף רווח ההון ממכירת הנכס עשוי להיות גבוה יותר.

אך אליה וקוץ בה, מדוע בכל זאת יותר בטוח להשקיע בשוק ההון ובנדל"ן בארץ? הסיבה לכך היא הפרשי שערי המטבע.

כידוע לכולנו, המטבע שבו אנו משתמשים בארץ הוא השקל, ובארה"ב המטבע הוא הדולר האמריקאי. כיצד נקבע הערך של השקל ביחס לדולר ושל הדולר ביחס לשקל? על מנת להבין זאת עלינו להבין את יסודות הכלכלה והמסחר הבינלאומי. כמו בכל שוק, גם בשוק המטבעות המחירים והשווי של כל מטבע נקבעים על פי הביקוש וההיצע. מטבע שש לו ביקוש גבוה, מחירו עולה, ולהפך.

לכן, במצב של עולם גלובלי שבו אנשים ומדינות בכל העולם סוחרים אלו עם אלו, מדינה שיש לה עודף יצוא [היא יותר מייצאת מאשר מייבאת], שווי המטבע שלה עולה. כיצד מדינה משיגה עודף יצוא? כל מדינה מייצאת מוצרים שבהם יש לה יתרון יחסי [ולכן תושבי חו"ל יקנו אותם ממנה] ומייבאת מחו"ל מוצרים בהם אין לה יתרון יחסי [האירופים היפנים והקוריאנים מייצרים רכבים טוב ויעיל מאתנו ולכן ישראל מייבאת רכבים] וכך מדינה שישלה יתרונות יחסיים בשווקים חשובים משיגה עודף ייצוא.

לישראל יש עודף יצוא עקב היתרון היחסי שלנו בהייטק וטכנולוגיה, ומשום שגם בתחומים שבהם אין לנו יתרון כזה, כמו תעשייה, ייצור מלט וחקלאות ומזון, הממשלה מטילה מכסים וחסמים על היבוא שמקטינים אותו, במטרה להגן על הייצור המקומי. הדבר גורם לכך שבישראל יש עודף יוצא שמחזק את ערכו של השקל בשווקים הבינלאומיים. זוהי אחת הסיבות לירידות בשער הדולר.

כדי למתן ירידות אלו בשער הדולר בנק ישראל לעיתים קונה דולרים [מגדיל ביקוש לדולר] כדי לסייע ליצואנים. מדוע הוא עושה זאת? משום שמבחינת יצואנים ישראלים, שקונים סחורה בשקלים ומוכרים אותה בדולרים, דולר נמוך יביא להפסדים עצומים. לכן התאחדות התעשיינים בישראל לוחצת באופן קבוע גם למכסים על יבוא וגם לקניית דולרים ע"י בנק ישראל. [אנחנו כציבור סובלים מכך פעמיים- גם יוקר מחיה בגלל המכסים וגם התייקרות היבוא בעקבות קניית הדולרים שמורידה חזרה את שווי השקל].

נחזור לעניינינו- בדומה לתנועות בצד הביקוש, גם התנועות בצד ההיצע משפיעות על ערכי המטבעות. מדינה שיש לה גירעון קבוע בתקציב וחובות לאומיים עולים ולא רוצה להעלות מיסים, תבחר בדרך של הדפסת כסף. ברגע שמדפיסים כסף יש עודף היצע במטבע שהודפס, המחירים עולים באותו משק הסובל מאינפלציה, וערכו של המטבע הנ"ל צונח. זה מה שקורה לוונצואלה.

בישראל שנכנסה למשבר הקורונה עם יחס חוב תוצר גבוה אך לא גבוה ביחס לארצות המערב, אמנם הממשלה מוציאה כספים יותר ממה שהיא מכניסה אך לא בוצעה הדפסת כסף [עוד לא הגיעו לצורך בכך בין היתר בזכות ההייטק]. לעומת זאת בארה"ב הבנק המרכזי [הפדרל ריזרב] במטרה להציל את שוק ההון האמריקאי מקריסה, הדפיס דולרים וקנה בהם מניות ואג"ח של חברות במטרה להעלות את שוויון בשוק ולהציל את הפנסיות והחסכונות של האמריקאים. מהלך זה גם הוא תרם לירידות בשער הדולר והתחזקות השקל.

כלומר ניתן לראות שהשקעה בנדל"ן ובבורסה בארה"ב היא ספקולציה כפולה ומכופלת- אנחנו צריכים "צירוף כוכבים" של שני דברים כדי להרוויח מהשקעות כאלו- גם שמחירי המניות שהשקענו בהן בדולרים יעלו יעלה וגם שמחירי הנדל"ן בארה"ב בדולרים יעלו, ובמקביל שתהיה עלייה בשער הדולר או לפחות ששער הדולר לא ירד. חשוב גם לציין שבמקרה שמחיר מניה שהשקענו בה עלה מ500 דולר ל600 דולר נשלם דולר25 מס רווחי הון על ה100 דולר ש"הרווחנו", גם אם במקביל ברמה הטוטאלית בהמרה לשקלים נצא מופסדים.

זו הסיבה שאני ממליץ ללכת על השקעות בארץ. לתת תחזית מדויקת על כלל השווקים ולדעת מה יחליטו גם נגיד בנק ישראל וגם נגיד הבנק האמריקאי, מה יהיו המכסים על יבוא הן בישראל והן בארה"ב, זוהי יומרה של עץ גבוה שגם אנשי עסקים דולים נפלו בה [אליעזר פישמן בהשקעה בלירה הטורקית ויצחק תשובה בהשקעה בנדל"ן באמריקה לדוגמא].

מעוניינים להשקיע בנדל"ן בארץ? מציע לכם בניית תחזית לדו"ח רווח והפסד ובדיקת כדאיות כלכלית להשקעת הנדל"ן שלכם תוך ליווי מלא [כולל איסוף מסמכים והתנהלות מול הבנקים] בבניית תמהיל המשכנתא הטוב ביותר עבורכם.

מעוניינים בתכנון פיננסי אישי שיגדיל את ההון שלכם? מציע לכם תכנית כלכלית לחיסכון-בניית תקציב חודשי/שנתי שיאפשר לכם להפריש כספים בצורה חכמה מתוך תחזית ההכנסות שלכם, לחסכונות והשקעות במסלולים השונים

מעוניינים להבין לעומק את ניתוח הדוחות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסה על מנת שתוכלו לסחור לבד בעצמכם? מציע לכם קורס אישי לניתוח דוחות כספיים- בסדרה של עשרה שיעורים אישיים של שעה וחצי פעם בשבוע תצאו עם ידע פיננסי מה צריך לבדוק על החברות בהן נבחר להשקיע וכיצד לעשות זאת

חיסכון, השקעות וריבית דריבית- חלק 3

Wed, 18 Aug 2021 10:59:00 +0000

להלן המשך הסקירה על מוצרי ההשקעה הפיננסים השונים שיציעו לנו בקרנות הפנסיה ובתי ההשקעות:

3- קרן השתלמות- מדובר בתיק השקעות שאינו נזיל ב6 השנים הראשונות שלו, והופך לנזיל אך ורק לאחר מכן. בדומה לקופת הגמל, על ניהול הקרן נשלם לבית ההשקעות דמי ניהול של כ0.7-.0.9 אחוז לשנה מתוך סכום הכסף הנמצא בקרן.

הסכום ההתחלתי המינימלי הנדרש לצורך הפקדה בקרן השתלמות הוא אינו גבוה, וניתן גם לבצע הפקדות חודשיות של סכום קבוע. כספי הקרן מושקעים בתמהיל המורכב ממניות ואג"ח לבחירתנו כחוסכים. אני יכול לבחור להשקיע רק במניות או רק באג"ח בהתאם לרצוני האישי כמשקיע והיחס שלי לסיכון. על ניהול הקרן נשלם לבית ההשקעות בדומה לקופת הגמל.

בשונה מקופת הגמל, על הרווחים מקרן ההשתלמות נהיה פטורים משתלום מס רווחי הון.

במידה ואנו שכירים, לקרן השתלמות לא נוכל להפריש אלא אם המעסיק מפריש לנו כספים לקרן [כ10 אחוז מהשכר ברוטו בדרך כלל המחולקים 7.5 אחוז הפרשות מעסיק ו2.5 הפרשות עובד]. המשמעות- אם המעסיק לא מעוניין לפתוח עבורנו קרן השתלמות לא נוכל להשקיע במסלול זה.

במידה ואנו עצמאים, נוכל להפריש לקרן השתלמות ולהשקיע בה בעצמנו משום שאנו המעסיקים של עצמנו. היכולת להפקיד עצמאית לקרן השתלמות היא אחד היתרונות הכלכליים בלהיות בעל עסק עצמאי [בנוסף להוצאות עסקיות המוכרות למס שלא קיימות אצל שכירים].

יתרונות קרן ההשתלמות:

א- פטור ממס רווחי הון על הרווחים שהצטברו בקרן- הן חלק העובד והן חלק המעסיק

ב- העובד פטור מתשלום מס הכנסה על הפקדות המעסיק לקרן (למרות שמדובר בהכנסה של העובד), כלומר הפקדות המעסיק לא מצורפות למשכורת ברוטו של העובד למרות שמדובר בכסף שהוא מקבל.

ג- לעצמאי- הפקדה בקרן השתלמות היא הוצאה מוכרת לצורך מס הכנסה עד גובה הפקדות של 4.5 אחוז מההכנסה החייבת. [מחזור ההכנסות בניכוי הוצאות עסקיות מוכרות].

חסרונות קרן ההשתלמות:

א- לא נזילה ב6 השנים הראשונות- בתקופה זו המשמעות היא שמפולת בשוק ההון [המתרחשת בתדירות של כל 10 שנים בממוצע ויכולה אם כן לקרות במהלך 6 שנים אלו] תביא לאבדן של חלק לא קטן מכספי החיסכון שלנו בלי שביכולתנו למנוע זאת. בנוסף, אם במהלך התקופה הנ"ל נרצה לקנות בית/רכב/לבצע שיפוץ, נוכל להשתמש בכסף הנמצא בקרן ההשתלמות רק במידה וניקח הלוואה נושאת ריבית מהקרן שבה שמנו את כספנו שלנו עצמנו.

ב- גם כאן אני מפקיד את ההשקעה שלי בידי זרים [מנהלי הקרן] שאין לי כלל יכולת להשפיע עליהם בבחירת המניות/אגרות החוב הספציפיות בהם ישקיעו את כספי. זאת בניגוד למסחר עצמאי בבורסה.

4- תיק השקעות למסחר עצמי- אנו יכולים במקום להשקיע את כספנו דרך קרנות וקופות המנוהלות ע"י בתי ההשקעות/הגופים המוסדיים, להשקיע בשוק ההון בדרך של פתיחת חשבון מסחר עצמאי. אנו נוכל לבחור בעצמנו בכל זמן ועת לקנות ולמכור את המניות והאג"חים שאנו מעוניינים להחזיק על פי שיקול דעתנו.

על מנת לפתוח חשבון מסחר עלינו לשלם דמי שימוש בפלטפורמת מסחר אלקטרונית לאחד מחברי הבורסה בהם נבחר [בנק או בית השקעות]. דמי השימוש לחשבון מסחר עצמאי דרך בית השקעות יהיו נמוכים לעומת מסחר דרך הפלטפורמה של הבנק, הגובה עמלות גבוהות.

יתרונות המסחר העצמאי-

א- אנו מהלים את הכסף של עצמנו- בניגוד לקרנות, כאן לא מנהלי הקרן מחליטים באלו מניות ואג"ח להשקיע אלא אנחנו. אם אין אני לי מי לי- אם המניות שקניתי יורדות אני הנפגע הבלעדי, בניגוד למנהל הקרן שלא רק שאינו מפסיד את כספו האישי אלא ממשיך לקבל דמי ניהול למרות ההפסדים, דבר הגורם לו לפעול באופן פחות זהיר, ואף להשקיע את כספי החוסכים לעיתים בהלוואות לחברות מסוכנות אך ורק בגלל קשרים עסקיים עם הבעלים של אותה חברה [לדוגמא שמואל אביטל שהיה יו"ר קרן הפנסיה מבטחים והלווה את כספי החוסכים בקרן לנוחי דנקנר לצורך רכישת איי די בי].

ב- נזילות- אנו יכולים להיכנס ולצאת בכל עת מההשקעה בהתאם לשיקול דעתנו ללא תשלום קנס, וזאת בניגוד לקרן פנסיה וקרן השתלמות שאינן נזילות. כך כאשר אנו צופים משבר כלכלי שיוביל לנפילות שערים בשוק ההון, נוכל לפדות את כספי ההשקעות טרם פורענות.

חסרונות המסחר העצמאי:

א- דרוש סכום מינימלי של 20 אלף ₪ על מנת שחבר בורסה יסכים לפתוח עבורנו חשבון מסחר עצמאי.

ב- במידה וחסרה לנו הבנה בנעשה בשוק ההון-בכלכלה, מימון וחשבונאות, אנו עלולים להפסיד את כספנו עקב חוסר הידע, שעלול להוביל אותנו לשיקול דעת לקוי בבחירת המניות ואגרות החוב המרכיבות את תיק ההשקעות שלנו, והן במועדי הכניסה והיציאה לשוק.

לכן לפני שאנו פותחים חשבון למסחר עצמאי עלינו להבין הן בקריאת וניתוח הדוחות הכספיים של החברות כדי לדעת מהו מצבן הפיננסי, מהי רמת הנזילות, הרווחיות והצמיחה שלהן, האם הן נסחרות ביתר/חסר ביחס לשווי הכלכלי שלהן [אנו נרצה לקנות מניות הנסחרת בחסר ולמכור אותן כאשר הן נסחרות ביתר], והן בתהליכי מימון וכלכלה ברמה הלאומית והבינלאומית שעלולים להוביל לירידות שערים בבורסה.

רוצים להגדיל את ההון שלכם? מציע לכם תכנון פיננסי אישי, תכנית כלכלית לחיסכון-בניית תקציב חודשי/שנתי שיאפשר לכם להפריש כספים בצורה חכמה מתוך תחזית ההכנסות שלכם, לחסכונות והשקעות במסלולים השונים תוך לקיחה בחשבון של מצבכם הפיננסי והשארת רשת ביטחון כלכלית במקרה של הפסדים.

מעוניינים להבין לעומק את ניתוח הדוחות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסה על מנת שתוכלו לסחור לבד בעצמכם?

מציע לכם קורס אישי לניתוח דוחות כספיים- בסדרה של עשרה שיעורים אישיים של שעה וחצי פעם בשבוע תצאו עם ידע פיננסי מה צריך לבדוק על החברות בהן נבחר להשקיע וכיצד לעשות זאת, ידע שיאפשר לכם להיות משקיעים חכמים ולא מהמרים.

חיסכון, השקעות וריבית דריבית -חלק שני

Wed, 18 Aug 2021 10:57:00 +0000

קרנות הפנסיה, בתי ההשקעות, יועצי ההשקעות, היועצים הפנסיונים, הפקידים בבנק וסוכני הבורסה יציעו לנו מגוון של מוצרי השקעה- שכולם מושקעים בשוק ההון בתמהיל המורכב ממניות, אג"ח קונצרני ואג"ח ממשלה. אך בכל זאת ישנם מספר הבדלים בניהם המייחדים כל מוצר לאריזת השקעה בפני עצמו. הבדלים אלו קריטיים מבחינתנו בבואנו לבחור את מסלולי ההשקעה הרלוונטיים והכדאיים כלכלית עבורנו כחוסכים. המוצרים הבולטים בשוק הם:

1- קרן פנסיה-

החיסכון שלנו לפנסיה שמופרש מתוך המשכורת החודשית שלנו [כ-22 אחוז מהשכר] שחלק ממנו מופרש על ידי המעסיק [כ15 אחוז] וחלק ע"י העובד מתוך המשכורת ברוטו [כ-6-7 אחוז]. על פי החוק חובה על המעסיק להפריש לפנסיה וחובה על העובד לחסוך לפנסיה. כספי הפנסיה מושקעים בשוק ההון ע"י קרנות הפנסיה, כאשר בצעירותנו המסלול של ההשקעה של הכספים הוא בעיקר במניות וככל שעולה גילנו חלק האג"ח בתיק הפנסיה עולה.

כספי החיסכון הפנסיוני מושקעים במשך 40 שנה עד הגעתנו לגיל הפרישה. בכדי להוציא אותם לשימושנו טרם הגעתנו לגיל פרישה עלינו לשלם 35 אחוז מס הכנסה על שבירת החיסכון. חוק זה נועד למנוע מצב שאנשים יפדו את כספי הפנסיה בטרם עת.

היתרון בקרן פנסיה:

א- מסלול השקעה לטווח ארוך- מאפשר מקסום של אפקט הריבית דריבית.

ב- יתרונות מס- בפדיון הכספים בצורה של קצבה חודשית בגיל הפרישה נהיה פטורים ממס רווחי הון. כן נשלם מס הכנסה על קצבתנו החודשית.

ג- מסלול מבוזר מבחינת הסיכונים- בתחילת הדרך השקעה בעיקר במניות וככל שמתקרב מועד פרישתנו חלק מרכיב האג"ח בתיק עולה. המטרה- לגדר מצב שבו הבורסה מתמוטטת, שבמקרה כזה לא נאבד את כל כספי הפנסיה שלנו.

החסרונות בקרן פנסיה:

א- מסלול לא נזיל- הכסף שלנו יושב 40 שנה ב"חנייה" ולא ניתן להוציא אותו משם לפני הזמן למעט מקרים מיוחדים.[פיצויי פיטורין, מצב מסכנות ] המשמעות היא שמפולת בשוק ההון [המתרחשת בתדירות של כל 10 שנים בממוצע] תביא לאבדן של חלק לא קטן מכספי החיסכון שלנו בלי שביכולתנו למנוע זאת.

ב- מישהו אחר מנהל עבורנו את הכסף- אני מפקיד את ההשקעה שלי בידי זרים [מנהלי קרן הפנסיה] שאין לי כלל יכולת להשפיע עליהם בבחירת המניות/אגרות החוב הספציפיות בהם ישקיעו את כספי.

קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל בניגוד לבנקים רוכשות אגחי"ם של חברות ממונפות ומסוכנות מבחינת מצבן הפיננסי לעיתים. הסיבה לכך היא שהן משתמשות בכספם של החוסכים לפנסיה שכספם מושקע דרכם ולא בהונן העצמי, בניגוד לבנקים. כלומר אם החברה לא תחזיר את הכסף, הציבור הוא זה שייפגע. על כן הנפקת אג"ח היא לעיתים הדרך היחידה לגיוס הון רב לחברות ממונפות. כך רבים מציבור החוסכים לפנסיה עלולים לאבד את כספם בהסדר החוב שייחתם מול קבוצת דלק של איש העסקים יצחק תשובה- שקרנות הפנסיה השקיעו את כספי החוסכים באגרות חוב שלה.

2- קופת גמל להשקעה-

מדובר בתיק השקעות נזיל שאנו יכולים לפתוח בעצמנו מול בית השקעות או מול יועץ השקעות הקושר אותנו לבית השקעות, במטרה להרוויח מהשקעות בשוק ההון. על ניהול הקופה נשלם לבית ההשקעות דמי ניהול של כ0.7-0.9 אחוז לשנה מתוך סכום הכסף הנמצא בקופה.

הסכום ההתחלתי המינימלי הנדרש לצורך הפקדה בקופת גמל הוא אינו גבוה, וניתן גם לבצע הפקדות חודשיות של סכום קבוע. כספי הקופה מושקעים בתמהיל המורכב ממניות ואג"ח לבחירתנו כחוסכים. אני יכול לבחור להשקיע רק במניות או רק באג"ח בהתאם לרצוני האישי כמשקיע והיחס שלי לסיכון. על הרווחים מהשקעותינו נשלם מס רווחי הון של כ-25 אחוז.

יתרונות קופת הגמל:

א-נזילות- ניתן לפדות את כספי הקופה בכל עת. כך כאשר אנו צופים משבר כלכלי שיוביל לנפילות שערים בשוק ההון, נוכל לפדות את כספי הקופה טרם פורענות.

ב-גמישות- ניתן לעבור בין אפיקי השקעה - ממנייתי לכללי, ממנייתי לסולידי [אג"ח] וההיפך - הכול פתוח.

ג- דמי ניהול נמוכים יחסית לאפיקי השקעה אחרים.

חסרונות קופת הגמל:

א- מס רווחי הון- על הרווחים נשלם מס רווחי הון בשיעור של כ25 אחוז.

ב- גם כאן אני מפקיד את ההשקעה שלי בידי זרים [מנהלי קופת הגמל] שאין לי כלל יכולת להשפיע עליהם בבחירת המניות/אגרות החוב הספציפיות בהם ישקיעו את כספי. זאת בניגוד למסחר עצמאי בבורסה.

ג- תקרת הפקדה של 70 אלף ₪. זהו הסכום המקסימלי שניתן להשקיע בקופת גמל להשקעה.

מעוניינים להבין לעומק את ניתוח הדוחות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסה על מנת שתוכלו לסחור לבד בעצמכם?

ריבית דריבית, חיסכון והשקעות- חלק 1

Wed, 18 Aug 2021 10:56:00 +0000

ריבית דריבית, חיסכון והשקעות- חלק 1

אחד ממושגי היסוד בהלוואות והשקעות הוא מושג הריבית. מהי ריבית? הסכום הנוסף שמשלם הלווה למלווה מעבר לסכום שהתקבל במקור בתור הלוואה (סכום הקרן]. לכן כאשר נבקש הלוואה מהבנק- לצורך קניית רכב, הקמת עסק או רכישת בית נשלם תוספת ריבית על ההלוואה. אחוז הריבית השנתית הוא האחוז מתוך הקרן שאותו נחזיר כתוספת ריבית בכל שנה. עלות ההלוואה היא סה"כ תשלומי תוספת הריבית שאנו משלמים לאורך תקופת ההלוואה.

השקעה היא תמונת המראה של ההלוואה- רק שבהשקעה אנחנו אלו שמלווים את הכסף ועל כן נרצה לקבל על כך ריבית- תשואה על ההשקעה. זוהי תמונת המצב בהשקעות בפיקדונות בנקאיים שבהם אנו מלווים כסף לבנק בתמורה לריבית[שעליהם כיום הריבית היא נמוכה עד אפסית]. על פי חוקי המדינה הלוואה בריבית מותרת אך ורק לבנקים ומוסדות פיננסים שקבלו לכך היתר, ועל כן הדרך היחידה שלנו לקבל ריבית מובטחת על כסף שאנו מלווים היא באמצעות הפיקדון.

מה מתרחש בהשקעה בשוק ההון?

אנו יכולים להשקיע במניות של חברות, שותפות בבעלות על החברה- שמזכה אותנו בדיבידנדים [חלוקת רווחים לבעלים המתרחשת מעת לעת] וברווח הון אם מחיר המניות בתיק ההשקעות שלנו עולה. התשואה השנתית היא אחוז רווח ההון ביחס לסכום אותו השקענו [הקרן]. רק שבניגוד להלוואה, כאן אף אחד לא מתחייב להחזיר לנו את הכסף. אם קנינו מניה שהמחיר שלה בבורסה ירד- אנו נפסיד.

אפיק השקעה נוסף בשוק ההון הוא אגרות חוב- כאשר אנו קונים איגרת חוב של חברה בבורסה אנו למעשה נותנים לחברה הלוואה בדומה להלוואה שהבנק נותן לנו. תמורת ההלוואה הזו החברה משלמת לנו תשלומי ריבית [כמפורט בשטר החוב-מסמך האג"ח] ואת הקרן בסוף חיי האיגרת. מדובר במוצר סחיר- את האג"ח ניתן למכור במידה ומחירה בבורסה עלה. על כן אג"ח נחשב בטוח יותר ממניות, אם מחיר האג"ח ירד נוכל להחזיק בו עד סוף חיי האיגרת ועדיין נרוויח את התשואה [תשלומי הריבית] ונקבל חזרה את הקרן.

אך אליה וקוץ בה- לפי חוק החברות, יש לחברה בע"מ הפרדה משפטית בין הבעלים לבין החברה העסקית שבשליטתו. כך למעשה במקרה של התמוטטות חברה עקב החלטות עסקיות שגויות [שהתקבלו בסיכון סביר כי בלי לקחת סיכונים לא ניתן לנהל עסק] אי אפשר לגעת בהון האישי של בעל החברה אלא רק בהון החברה.

לכן אם חברה שקנינו אג"ח שלה פושטת רגל, ייתכן מאוד ולא נקבל חזרה את כספנו. סיכון זה מצריך מאתנו זהירות בבואנו לבחור את החברות שאת האג"ח שלהן אנו קונים- עלינו לנתח את הדוחות הכספיים של החברה ולהשקיע אך ורק באג"ח של חברות שמצבן חוסנן הפיננסי יציב. [הון עצמי גבוה ביחס לחובות].

מוצר בטוח יותר מאג"ח קונצרני [אג"ח של חברה עסקית] הוא האג"ח הממשלתי- איגרות חוב של מדינות. זאת משום שהסיכון שמדינה תפשוט רגל הוא נמוך בהרבה מאשר חברה עסקית- ממשלה תמיד יכולה להעלות מיסים או להדפיס כסף באמצעות חקיקה על מנת להחזיר חובות למחזיקי האג"ח. המדינה מתבססת על הכנסות ממיסים מכלל העסקים ולא תלויה בהצלחה בשוק של מוצר או שירות בודד אלא בכלל המוצרים והשירותים במשק.

אך שוב אליה וקוץ בה- ככל שאפיק ההשקעה שלנו פחות מסוכן, התשואה צפויה להיות יותר נמוכה. ישנו קשר חיובי בין התשואה לבין רמת הסיכון. לכן שוק המניות מסוכן ביותר, אך יכול להניב לנו את התשואות הגבוהות יותר. לעומת זאת התשואה על אג"ח ממשלה תהיה נמוכה מאוד בדומה לפיקדון הבנקאי. ההחלטה כיצד לחלק את ההשקעות שלנו תלויה ביחס שנו לסיכון, וביכולת שלנו להרשות לעצמנו סיכון. אדם שיש לו הכנסה קבועה מעבודה יחד עם חיסכון של חצי מיליון שקל יכול להרשות לעצמו לשים עשרות אלפי שקלים בהשקעה המניבה תשואות גבוהות יותר, לעומת אדם עם חיסכון של 50 אלף ₪ והכנסה משתנה ותלויה בביקוש למוצרי העסק שלו שיצטרך להיות זהיר יותר.

אז מדוע אם כך אנשים משקיעים בשוק ההון? משום שבמציאות של שחיקה לאורך זמן בערך הכסף, אם נשאיר את הכסף שלנו "לשכב" בעובר ושב ערכו של הכסף שלנו ייחלש בעקבות קצב האינפלציה [עליית המחירים הכללית במשק].

גם בהיעדר אינפלציה משמעותית- ישנו אפקט נוסף שגורם לנו לרצות להשקיע בבורסה- אפקט ריבית דריבית. זוהי ריבית שחישובה כולל לא רק את הקרן [הסכום הראשוני] אלא גם את הריבית הנוספת שנצברה מהתקופות הקודמות. בתכניות חיסכון והשקעות בבורסה במסלול השלב השקעה במניות, נראה שבתי ההשקעות מציגים תשואות שנתיות על מוצרי ההשקעה השונים.

כך אם הסכום ההתחלתי שלנו הוא 100 ₪, והתשואה השנתית היא 3 אחוז, לאחר שנה יהיו לנו 103 ₪, ולאחר שנתיים יהיו לנו 100*1.03^2 ₪= 106.09 ₪. וכן הלאה. כלומר ככל שאנו ניכנס מוקדם יותר להשקעה הרווח הפוטנציאלי שלנו יהיה גבוה יותר באופן גידול של סדרה הנדסית. במצב עניינים זה בהחלט ייתכן כי אם נשים 100 אלף ש"ח ל40 שנה, נצא עם הרבה יותר כסף מאשר אם שמנו 200 אלף ₪ ל20 שנה.

כלומר ככל שנשקיע ליותר זמן וניכנס להשקעה מוקדם יותר, הרווח הפוטנציאלי יהיה גבוה יותר. זוהי הסיבה המרכזית שנרצה להשקיע את החסכונות שלנו- על מנת שהכסף שלנו יעבוד בשבילנו ויכפיל את עצמו בצורה של אפקט הריבית דריבית. כמובן שסיכוני התנודתיות בבורסה יכולים גם להביא למצב שנפסיד את כספנו או שנאבד אחוז ניכר מרווחינו

כדאיות כלכלית- עוסק מורשה מול חברה בע"מ

Wed, 18 Aug 2021 10:55:00 +0000

כדאיות כלכלית- עוסק מורשה מול חברה בע"מ

כידוע, מערכת המס בישראל היא מערכת של מס פרוגרסיבי. מה זה אומר מבחינתנו כשכירים/עצמאים בעלי עסק הרשום ברשויות כעוסק מורשה?

הטענה מאחורי מערכת המס הפרוגרסיבית היא שהעשירים צריכים לשלם יותר מס כדי להקטין את אי השוויון וליצור "איזון" בפערים הכלכליים בחברה. אי לכך ובהתאם לזאת נקבעו בחוק מדרגות מס הכנסה. משמעות המדרגות היא שעל הכנסה עד גובה של כ- 6300 ₪ בחודש נשלם 10 אחוז מס הכנסה, על כל שקל שנרוויח מעל כ-6300 עד כ-9000 ₪ נשלם 14 אחוז מס הכנסה, וכן הלאה וכן הלאה עד למדרגה הגבוהה ביותר [47 אחוז מס הכנסה]. במדרגה הגבוהה ביותר ייצא שיותר מ50 אחוז מהכסף שהרווחנו מהעבודה שלנו הולך כתשלום לרשות המיסים- למדינה!

לא חבל? מי ששכיר [מדובר בעיקר בעובדי ההייטק ומנהלים בכירים נמצאים במדרגה הזו] אין לו כל כך ברירה- לפי חוקי המס בישראל, מס ההכנסה מנוכה במקור ומשולם מראש ע"י מחלקת השכר של מקום העבודה [המעסיק] כחלק מהנפקת תלוש המשכורת החודשי, מדי חודש בחודשו.

מה נדרש לעשות עצמאי? מי שבעל עסק עצמאי משלם גם כן על פי המדרגות הנזכרות לעיל, אך נדרש להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה וממוסה באמצעות מקדמות חודשיות המשולמות מדי חודש בהתאם לתחזית ההכנסות שלו. אם סכום המקדמות גבוה ממס האמת שהיה צריך לשלם, הוא יקבל החזר מס.

נחזור לעניינינו, במקרה שעצמאי נמצא במדרגה של כ35 אחוז מס הכנסה, מדרגה של רווח לפני מס מגובה כ-20 אלף ₪ עד 40 אלף ₪ בחודש, על ההכנסה חייבת במס [הכנסות מהעסק לא כולל מע"מ פחות כל ההוצאות העסקיות המוכרות] הנ"ל העצמאי ישלם 35 אחוז מס הכנסה.

כלומר בנטו מתוך אותם כ20 אלף ₪ יישארו לו "ביד" רק 13 אלף ₪. אם הבעלים מתכנן להרחיב את העסק, או שהוא סגר חוזה עם לקוח גדול שיעלה אותו במדרגות, במקרה כזה ישנה אפשרות לעבור לרישום כחברה בע"מ. היתרון הגדול בחברה בע"מ הוא שמס החברות הא קבוע לא משנה כמה החברה תרוויח- ושיעורו עומד על 23 אחוז מס בלבד.

אך לרישום כחברה ישנם גם חסרונות כלכליים:

1 – אמנם כאמור מס החברות הוא רק 23%, לעומת מיסוי אישי שמגיע מהר מאוד לסביבות ה-50%+ (עם ביטוח לאומי), אבל עדיין, בשביל למשוך את הכספים מהחברה לאחר מס החברות, צריך לשלם מס על הדיבידנד שבעל החברה ימשוך לעצמו לצורך מחייתו מהרווח הנקי. גובה המס על הדיבידנד הוא 30% מס.

כלומר, המס המצטבר הוא 46.1%, שזה כבר לא כל כך רחוק מה-50% המס המוזכר לעיל.

2- על מנת לפתוח חברה עליי ע"פ חוק החברות להירשם ברשם החברות באמצעות שכירת שירותיו של עורך דין לדיני תאגידים, העו"ד לא עובד בחינם ושכירת שירותיו לרישום החברה החדשה אינה זולה.

3- חוק החברות מחייב כל חברה פרטית להכין דוחות כספיים מבוקרים- מאזן לסוף כל שנה [נכסים פחות חובות=הון עצמי] ודו"ח רווח והפסד, יחד עם דו"ח התאמה לצורכי מס. זאת לעומת עוסק מורשה שנדרש אך ורק להכין דו"ח שנתי לרשויות המס לעצמאי ודוחות מע"מ. כלומר חברה בע"מ צריכה להיעזר ברואה החשבון לא רק לצורך הדוחות למע"מ, ייצוג מול הרשויות והדו"ח השנתי, אלא גם לצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים והביקורת עליהם. דרישות אלו מייקרות משמעותית את שכירת רואה החשבון בחברה לעומת עסק.

4- כל חברה עסקית נדרשת לשלם אגרה שנתית לרשם החברות, נכון להיום גובה האגרה [לשנת 2020, האגרה משתנה לעיתים בחוק] הוא כ-1511 ₪ לשנה.

אם כן, מתי יהיה אולי כדאי לי כלכלית לפתוח חברה בע"מ?

1- אם אנו לא צריכים למשוך את כל הרווחים מהעסק, אלא מעדיפים להשאיר שם סכום ניכר לטובת פיתוח עסקי בהמשך, יהיה כדאי לנו לפעול כחברה. המס על הרווחים כאמור הוא רק בעת משיכת הדיבידנד, לכן שימוש ברווחים "הכלואים" בחברה לצרכים עסקיים אינו ממוסה פעמיים.

2- גם את הרכב שלנו או את הדירה ניתן לרכוש באמצעות החשבון של הישות המשפטית של החברה [בתנאים מסוימים], וכך לא נמוסה עליהם פעמיים.

3- החברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה- המשמעות היא שבמקרה של קריסה של העסק/פשיטת רגל לא ניתן לגעת בנכסים האישיים שלי [חשבון בנק ובית] אלא רק במה שרשום על שם החברה. זוהי רשת ביטחון כלכלית לעומת עוסק מורשה, שבו בעל העסק והעסק חד הם.

4- חלוקת בעלות. בעוסק מורשה העסק כאמור הוא אני ומספר העסק הוא מספר תעודת הזהות שלי. כלומר לא ניתן למכור חלקים מהעסק לאדם אחר. לעומת זאת אם יש לי בית קפה/חנות ואני חברה, ניתן למכור למשקיע/שותף פחות מ50 אחוז מהמניות, וכך גם אגייס כסף לחברה לא ע"י הלוואה מהבנק וגם השליטה בקבלת ההחלטות נשארת בידיי.

5- ענייני מיסוי בינלאומי –מי שיש לו אזרחות אמריקאית לעיתים עדיף לו לפעול כחברה על מנת להימנע ממיסוי כפול.

לסיכום, מסיבות אלו ואחרות, שאלת הכדאיות הכלכלית של המעבר מעוסק מורשה לחברה בע"מ היא שאלה מורכבת המצריכה ניתוח כלכלי של המצב בעסק וביצוע חישובים רבים המסתמכים הן על מדרגות המס, הן על תחזיות פיננסיות, הן על התכנית העסקית והמצב הפיננסי בעסק, והן על חישוב עלויות נוספות.

עצמאים ובעלי עסקים, מתלבטים האם לעבור לפעול כחברה? בדיוק בשביל זה אני כאן בשבילכם! כחלק משירותי הייעוץ הפיננסי שלי, מציע לכם בדיקת כדאיות כלכלית למעבר אפשרי מעסק לחברה בע"מ! הבדיקה כוללת חישוב של כל המשמעויות הכספיות ובסופה המלצה כלכלית כיצד לנהוג